|
|
עמוד:168
הדברים שנשאו משתתפי המושב ותקציר הדיון שהתנהל בעקבותיו מובאים בחלק ב׳ של הדוח . מרצה אורח ביום העיון היה פרופ׳ אנדריאס שלייכר , יועץ מיוחד למזכירות הכללית של ה - OECD בנושא מדיניות חינוך , שהתייחס בדבריו להערכה ומדידה של מיומנויות המאה ה - . 21 מבחינת תכניה שייכת הרצאה זו למושב הבוקר , שבו הוצגו דבריהם של קובעי מדיניות בחינוך . פרופ׳ שלייכר סקר את השינויים המרכזיים המתחוללים כיום במטרות החינוך וטען שהתבוננות בשיטות שהוכיחו את עצמן במערכות חינוך טובות בעולם יכולה לעזור בצפיית פני העתיד בנושא מנגנוני הערכה . הוא סקר את נתוני פיז״ה , הגדיר מה מבחן זה מסוגל למדוד ומנה את המאפיינים של מערכות החינוך הטובות בעולם על פי נתוני פיז״ה ( אוריינות קריאה ואוריינות דיגיטלית , השקעה בחינוך , ערכים הקשורים בחינוך , מחשבים ופעילות מקוונת , ועוד ) . בהתייחסו למאפיינים אלו השווה בין מסקנות הנובעות מתוצאות מבחני פיז״ה במקומות שונים בעולם ( בהם שנחאי , לוקסמבורג , פינלנד , ארה״ב , פולין , יפן , סינגפור , ועוד ) , וסקר את סולמות העדיפויות שנקבעו במקומות אלו . פרופ׳ שלייכר פירט אילו שינויים צריכים להתחולל במערכות חינוך כדי שיהיה אפשר ללמד באופן אפקטיבי את המיומנויות והיכולות הדרושות לעתיד . דבריו של פרופ׳ שלייכר מובאים בחלק ג׳ של הדוח . במושב הרביעי הוצגה נקודת המבט האקדמית על נושא הפדגוגיה בעידן המידע והטכנולוגיה . כפי שנעשה לכל אורך היום , גם במושב זה שולבו נקודות המבט מהארץ ומחו״ל והפעם תוך הסתייעות בוועידת חוזי ( Video . ( Conference יו״ר המושב וראשון הדוברים בו היה פרופ׳ שיזף רפאלי , ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט וראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה . פרופ׳ רפאלי הציג את רעיונות היסוד שעליהם צריך להתבסס הדיון בנושא המפגש בין הטכנולוגיה והלמידה , ומתוך כך חידד את הצורך לקבוע את המצפן שיראה למה הדור שואף ומה הוא מבקש להשיג בעזרת הטכנולוגיה . השאלה החשובה שהציג היתה : האם הדור מבין את הטכנולוגיה שעל אודותיה הוא מדבר , והאם הוא יודע להגדיר מה ההבטחה הטובה הטמונה בה ? פרופ׳ רפאלי מנה עשרה מושגי יסוד שיש להכיר ולהבין כדי לענות על שאלה זו , ובהם אינטראקטיביות וחכמת ההמונים ; מוביליות , ידע ורגישות למקום ; גמישות הסינכרוניות ; זיכרון ושיתוף ; הרשת החברתית והמשחק הרציני . פרופ׳ רפאלי ציין שבקצב ההתפתחות של הטכנולוגיה כיום אין טעם לדבר על תכניות חומש , שכן אי - אפשר לצפות את מראה הטכנולוגיה בטווח שכזה . יש להתמקד בערך המוסף הגדול של הטכנולוגיה והוא למידת העמיתים ; שיתוף הידע בין גורמים לומדים שונים , ובעיקר שיתוף בין מורים . פרופ׳ ענת זוהר , מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ומכון מנדל למנהיגות , הצביעה על הצורך להגדיר את דמותו הרצויה של בוגר מערכת החינוך של המאה ה - , 21 ולבחון כיצד השאיפה לדמות שכזו צריכה להשפיע על העשייה בבתי הספר , מתוך הבנה שהתקשוב אינו תנאי הכרחי למימוש השינוי בפדגוגיה של מהות ההוראה , אך הוא יכול לאפשר לעשות את השינוי טוב יותר . המחקר מצביע על קושי ניכר לשנות דרכי הוראה ולמידה , ומעט מאוד ידוע כיום על הדרך שבה אפשר לחולל שינויים שכאלה . לדעת פרופ׳ זוהר יש להשקיע בפיתוח מדדים כמותיים ואיכותניים לבחינת שיפור בעומק החשיבה וההבנה . אם המטרה היא שהמדיניות המוצהרת על ידי תכנית התקשוב הלאומית תמומש , יש להגדיר מטרות מפורשות ותכניות עבודה ולתת להן ביטוי בהתפתחות המקצועית של המורים . מעבר לזה יש לפתח אווירת אמון ולאפשר למורים ולתלמידים אוטונומיה לעסוק בלמידה עתירת הבנה וחשיבה .
|
|