|
|
עמוד:94
באנשי מקצוע מוסמכים , שינויים במבנה הארגוני של בתי הספר , במתקנים שלהם , במימונם ובתכניות הלימוד שלהם . את חלקם של השינויים האלה ואת תפוקתן הדלה של הרפורמות ניתן להסביר באוטונומיה הרבה יחסית שיש למורים בעבודתם . קובעי מדיניות ופקידים זקוקים לתמיכת המורים כדי להשיג מטרות ולהפגין הצלחה . התוצאה היא פיקוח חלקי , שמשאיר בידי המורים מרחב גדול של שיקול דעת ( ראו למשל . ( Weick , 1976 בדיוק את שיקול הדעת הזה מורים מפעילים לקידום חידושים שישרתו לדעתם את האינטרסים של תלמידיהם , אך לא בהכרח יקדמו חידושים שלדעתם אינם כאלה ( קיובן , . ( 2010 למרות התפוקות הדלות בדרך כלל של הרפורמות , יש מדינות שונות שבהן רפורמות נחלו הצלחות לא מבוטלות . כאשר בוחנים את המכנה המשותף להטמעתן המוצלחת של תכניות שנועדו להתאים את מערכות החינוך לנדרש ממאפייני המאה ה - 21 במדינות מובילות בעולם , נמצא שהן מוגדרות כתכניות לאומיות וארוכות - טווח ומעוגנות בחוק או בתקנות . בבסיסן ניצבים חזון ברור , מטרות ויעדים מדידים ותכניות פעולה אופרטיביות המגובות בתקציבים ייעודיים ( המרכז לטכנולוגיה חינוכית ( מטח ) , כנס הרצליה . ( 2010 צוקרמן ( 2012 ) מסכמת רפורמות בכמה מדינות כאלה ( יפן , ניו - זילנד ואחרות ) ומציינת גורמים אחדים להצלחתן . הבולטים בהם הם הערכה פנימית של מורים את התלמידים , אוטונומיה מספקת לבתי הספר ולמורים מבחינת היענות לצרכים שונים של התלמידים , שימת דגש על הבעת דעה אישית של תלמיד ופיתוח מיומנויות חשיבה . לוין ( Levin , 2008 ) מסכם רפורמה רחבת - היקף שבוצעה בקנדה , ומסיק שהצלחתה היא בראש וראשונה פועל יוצא של התחשבות באינטרסים של גורמים שונים , לרבות פוליטיקאים , מנהלים , מורים ותלמידים , תוך שיתופם במאמץ והנעתם לעבר מטרה משותפת . גם מהניסיון שנצבר בישראל עולה מסקנה דומה . פישר ומיכאלי ( בריאיון עם חן , 2010 ) מציינים כי שינוי מוצלח חייב להישען על שיתוף פעולה עם משרד החינוך , עם המערכת המוניציפלית , עם מנהלים ומורים ותוך בקרה ופיקוח של האקדמיה . רבות מהרפורמות המוצלחות מוגדרות כתכניות לאומיות וארוכות - טווח ומעוגנות בתקנות ובמסמכים של משרד החינוך . בבסיסן ניצבים חזון ברור , מטרות ויעדים מדידים ותכניות פעולה אופרטיביות המגובות בתקציבים ייעודיים . מודל ההפרטה _ הדגם הוא הפרטה של החינוך על יד תאגידי מחשבים כגון IBM ו - , APPLE מהלך שכותרתו ׳בית הספר העתידי׳ . מדובר בגיוס הטכנולוגיה העדכנית לצורכי לימוד , ביוזמת חברת היי - טק ובשיתוף גורמי חינוך . נערך מחקר בינלאומי משווה ב - 36 מדינות לסיכום ההצלחות של מודל זה ( . ( Kozma , 2003 לא נמצאו מודלים של בתי ספר המתארים שינוי מערכתי כולל ויעיל . נמצאה התחלה של שינוי מבטיח כזה ב - 6 מתוך 176 בתי ספר ניסוייים בלבד . בשלב זה טרם הצטברו מספיק ממצאים על מודל ההפרטה , ולכן אין עדיין אפשרות להסיק מסקנות לגבי יעילותו ותוצאותיו ( חן , . ( 2004
|
|