|
עמוד:10
דוגמה נוספת המחלישה את הכתיב האורתוגרפי ככלי לזיהוי מילים היא קיומן של מילים הנכתבות שונה , אך נהגות באופן זהה . למשל , המילים ' קרא ' , ' קרה ' , ' רעכּ , רעכּ' ' רהכּ ו ' קרע ' נהגות כולן באופן זהה – [ , [ kara אך לכל אחת מהן משמעות שונה . לשם הצגה שקופה של מבנה המילים אנו משתמשים בכתיב הפונטי , שהכרנו בסעיף . 1 . 3 . 2 להלן כללי הכתיב הפונטי בהם נשתמש : מילים באנגלית יוצגו בכתיב האורתוגרפי שלהן בפונט נטוי , בליווי תרגום לעברית . לדוגמה , dog ' כלב ' . מילים בשפות אחרות , כולל עברית , יוצגו בכתיב פונטי בין סוגריים מרובעים , בליווי המילה העברית בכתיב אורתוגרפי . דוגמה מעברית : [ ktiva ] ' כתיבה ' דוגמה מערבית : [ ba ṣ aat [ ' אוטובוסים ' להלן דוגמאות לתעתיק הפונטי של חלק מן הצלילים הלשוניים הקיימים בעברית ובערבית . שימו לב לסימנים המקובלים לייצוג הצלילים האלה : עברית : ח , כ ( רפויה ) – x ( חבר – , xaver חכם – xaxam ) צ – ( ציפור – ipor ש – ∫ ערבית ( ולעתים הגייה ישראלית מזרחית ) : ח – א – ע – צ ( s נחצית ) – ṣ דוגמאות מערבית קלאסית : [ i ana ] ' עזרה ' , [ aasuub ] ' מחשב ' אם כן , איך אנו מזהים מילה באופן אינטואיטיבי ? לעתים קיימים לכך רמזים אקוסטיים המקלים על תפיסת גבולות המילה . למשל , בשפות מסוימות הטעם הראשי הוא תמיד בתחילת המילה ( כמו בהונגרית ) ובאחרות הטעם הוא בסוף המילה ( כמו בצרפתית ) . 1 יש לציין שבהגייה ישראלית מזרחית , המילים המסתיימות ב ע ' נהגות אחרת , אך עדיין , המילים המסתיימות ב א ' וב ה ' נהגות באופן זהה . 2 בערבית קיימים גם צלילים לשוניים נוספים , שלא נזכיר אותם בפרק זה ( ראו פרקים . ( 10-11 3 נרחיב על כך בפרק , 12 העוסק בהיבטים פונולוגיים של מבנה המילים .
|
|