|
|
עמוד:139
מומלץ להקים מנגנון גישור שישמש , ללא עלות , כתובת זמינה ראשונה לניסיון למצוא פתרון למחלוקות בין הורים לבית הספר . זו תהיה מסגרת שתאפשר דיאלוג שוויוני בין הצדדים בהנחיה של מגשר או מגשרים מקצועיים ותעמוד לרשות ההורים ובית הספר תוך זמן קצר מיום שהתברר כי הצדדים לא הצליחו ליישב את המחלוקת בדו שיח ישיר . הליכי הגישור בסכסוכי חינוך לא יחליפו את הוועדות הסטטוטוריות וערכאות הערר הקבועות בחוק בנושאים ספציפיים ( לעניין השילוב , ההשמה לחינוך מיוחד , הרחקת תלמיד לצמיתות מבית הספר , הנחות ומלגות וכיו״ב . ( בשלב ראשון ניתן להיעזר במרכזי גישור בקהילה המציעים שירותי גישור מקצועיים בהתנדבות , וכן במגשרים הפועלים בארגונים חברתיים או ברשויות המקומיות . מתווה להכנת תכנית לגישור בסכסוכי חינוך הליך הגישור הוא הליך וולונטרי שקיומו מותנה בהסכמת הצדדים . לפיכך העברת ניהול הדיון בסכסוכי חינוך למסגרת של גישור מחייבת בראש ובראשונה הסכמה של הצדדים לסכסוך . בהעדר הסכמה לא יתקיים הליך גישור . בהקשר זה ראוי לבדוק אם יהיה זה נכון שההסכמה לפתרון מחלוקות בדרך של גישור תהווה כבר חלק מההסכמות המפורטות במסגרת האמנה לתיאום הציפיות . בכל מקרה שבו לא נמצא פתרון למחלוקת באמצעות משא ומתן בלתי פורמלי ומתעורר צורך בהליך גישור , יש למפות ולסווג את המחלוקת ולהגדיר את מהות השאלה שבמחלוקת ואת זהות הצדדים לסכסוך . יש לבחון היטב אם מדובר בסכסוך פרטני מקומי הנוגע לתלמיד אחד , ואם יש לתוצאות הסכסוך השפעות רוחב על מקרים אחרים . יש לבחון אם מדובר במשפחה אחת או בגוף מרכזי יותר של ועד הורי בית הספר , ועד אזורי או ארגון ההורים הארצי . באותו אופן יש לבדוק אם הצד השני הוא מורה , מנהל , המועצה המקומית או משרד החינוך . יש להבחין בין מחלוקת המחייבת בדיקת חוקי וּ ת של פעולה שלטונית , או שינוי ותיקון מדיניות כללית , לבין מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות ידועה , הדורשת פתרון מעשי שיחול רק על המקרה הקונקרטי שבדיון . הבחנות אלה חשובות ודרושות בשני מישורים : האחד – לקביעה אם הנושא הנדון הוא כזה שניתן לקבוע בו התניות ולהגיע בו להסכמות , או שמדובר בנושא שפתרונו אינו נתון להחלטת הצדדים ואינו בגדר סמכותם שאז אין כל טעם בגישור ואין מנוס מפנייה להחלטת בית המשפט . בבניית מנגנון הגישור יש לתת את הדעת לשני עניינים נוספים : ייצוג הצדדים בידי עורך דין ונוכחות התלמיד . ייאמר כבר כאן כי נוכחות עורך דין בגישור עלולה להחזיר את האופי ה״לעומתי״ להליך , לגרור את הצדדים להוצאות ולצמצם את המע ֲ מד הבלתי פורמלי של ההליך . אין להתעלם מכך שגם בלי השתתפות בהליך נהנים בית הספר ורשויות החינוך מייעוץ משפטי ואילו ההורים מתייצבים לעתים לגישור בלי כל סיוע משפטי . את הפער הזה ניתן למלא
|
|