|
|
עמוד:87
מעורבות הורים : ההיבט החברתי תרבותי הקדמה במדינת ישראל דרים בכפיפה אחת בני אדם ממוצאים אתניים שונים ומתרבויות שונות ומגוונות . להלן נטען כי במדינה כזו קיימת חשיבות לחינוך לרב תרבותיות ולגישה מכילה של מערכת החינוך כלפי הורים מתרבויות מיעוט . המונח ״רב תרבותיות״ יכול להתייחס לכמה מושגים : . 1 מצב שבו חברה כלשהי או מדינה כלשהי ״כוללות תרבויות ( או תרבויות משנה ) רבות , המשפיעות זו על זו תודות לפעולות גומלין בין יחידים המזדהים איתן ( או מסתמכים עליהן ) ״ ( גוטמן , , 2002 עמ׳ . ( 325 . 2 אידאה של פלורליזם תרבותי , לפיה חברה צריכה לכלול ( ואף לקדם בברכה ) תרבויות מגוונות ולהיות מסוגלת לקבל אנשים ממגוון רחב של תרבויות . . 3 תהליך שדרכו אדם מפתח יכולות ליצור קשרים עם אנשים המשתייכים למגוון תרבויות , לקבל את האנשים האלה ולהבינם . החינוך לרב תרבותיות כולל חינוך לדחייה של אפליה בבית הספר ובחברה ולקבלת ע ֶ קרון הפלורליזם ( בכל צורות הביטוי שלו : גזע , לשון , דת , מעמד כלכלי , מגדר ועוד ) על ידי התלמידים , ההורים והמורים . תהליך זה מאפשר שתכניות הלימודים , שיטות הלימוד , מערכות היחסים בין תלמידים , מורים והורים ותפיסת טבע הלמידה יתנהלו על פי גישה פדגוגית ביקורתית המובילה לשינוי חיובי בידע של התלמידים ובפעולותיהם . ( Nieto , 1992 ) אלחאג׳ ( 1998 ) טוען שקיימת הבחנה ברורה בין פלורליזם , המתאר מבנה חברתי מסוים במצב נתון ואינו מלווה בהכרח באוריינטציה רב תרבותית ( מצד הציבור או מצדה של מערכת החינוך הממסדית , ( לבין רב תרבותיות כמדיניות הדוגלת בשמירה על זהותן העצמית של קבוצות אוכלוסייה הנבדלות זו מזו ומקיימת מערכת חינוך שוויונית . החינוך לרב תרבותיות חייב להיות מבוסס על שני עקרונות מרכזיים : על הנכונות לכבד את זכותה של כל קבוצה בחברה להיות שונה , לשמר את תרבותה ולקיים את אורח חייה הייחודי , ועל ההכרה בחשיבותה של אזרחות משותפת , תרבות בצד תרבות , הנבנית על ידי חשיפה הדדית לערכים התרבותיים של האחר ובאמצעות יצירת מעגל של ערכים משותפים ( יונה , ; 2005 תמיר , . ( 1998 בחברות המאופיינות בהטרוגניות תרבותית נחוצה כשיר וּ ת רב תרבותית . כשיר וּ ת כזאת כוללת את היכולת להבין מסגרות תרבותיות שנבדלות מן המסגרת התרבותית האישית , לתקשר בתוכן ולהשתתף בהן , וכן להשתתף יחד עם בני תרבויות שונות במסגרת אזרחית במדינה אחת . כשירות כזו כוללת פיתוח של בקיאות לשונית ורכישת ידע על תרבויות אחרות בתוך אותה מסגרת סוציו פוליטית ( אבו סעד , . ( 2007 בית הספר הוא המקום האידאלי שבו
|
|