|
|
עמוד:137
משותפות , הכשרה בגישור , מפגשים של הורים ואנשי צוות הוראה עם יועצים ליישוב סכסוכים , תכניות סיוע הדדי בין הורים להורים , הקמת מרכזי מידע להורים ועוד . באחת המדינות ( מיין , ( אף החלו לשתף קבוצות של בעלי עניין בחינוך המיוחד - לרבות הורים - בתהליכי החקיקה בנושא זה . בנוסף לכל אלה , מעמידות מספר מדינות לרשות ההורים המגישים תלונות ובקשות לשימוע , case manager הבוחן את הקונפליקט , מנתח אותו יחד עם ההורים ונותן הסברים על המצב המשפטי והאפשרויות העומדות בפניהם לפתרון המחלוקת . במספר מדינות קיים ״מתווך טלפוני״ , העומד אף הוא לרשות ההורים בהבנת המחלוקת ובהכנה לגישור . מדובר בחקיקה שהתפתחה תוך כדי ניסוי וטעייה , חקיקה שאף הביאה ליוזמות חברתיות יצירתיות ויישומה הולך ומתגבש מתוך מטרה להפחית באופן משמעותי את הקצנת הקונפליקטים ולמצוא פתרונות לשביעות רצון כל המעורבים , בשיתוף ובהבנה . הנקודות המרכזיות הבולטות בחוק ובכל הכלים הנספחים אליו כמתואר לעיל הן , בראש ובראשונה , קביעת מסגרת זכויות ויידוע ההורים בהן , שיתוף ההורים בגיבוש תכניות הלימודים ובניית מערך גישורי , בצורותיו השונות , לפני דיון בפני גורם שלישי בהליך פורמלי משפטי , שבו נכפית התוצאה על הצדדים . בתוך כל המערכת הזאת נותנות המדינות סיוע מקצועי להורים בדרכים שונות ובכך מצמצמות את חוסר האיזון בין ההורים לרשויות . לא נעלם מעינינו כי החקיקה עוסקת בתחום ספציפי ומיוחד , אך עקרונותיה והכלים שהיא מספקת , בשינויים המתחייבים , יכולים להוות תשתית למסגרת כוללת ביחסי הורים עם מערכת החינוך במגוון רחב יותר של נושאים . את הדיון האקדמי על אודות ההבדלים התאורטיים והמעשיים בין שיתוף , שותפות , מעורבות וכיו״ב מחליפה תכנית מעשית המעצימה את הצדדים ומספקת מסגרת ידועה של חובות , זכויות ואחריויות . מסגרת זו נקבעת לאחר שמיעת הצדדים , היא ידועה לכולם והיא מספקת כלים מתאימים לפתרון חילוקי הדעות , תוך מתן סיוע המעניק להורים כבוד , ידע , ייעוץ , שוויון וכוח מול רשויות החינוך . אין בדעתנו להמליץ על העתקת המודל כפי שהוא , אלא לאמץ את עקרונותיו ולבנות תכנית המבוססת על אותם אדנים . במודל האמריקאי שהוצג לעיל , ההפחתה המשמעותית בפניות לבית המשפט היא תולדה של הסכמת הצדדים לנצל באופן מושכל את הדרכים האלטרנטיביות לפתרון הסכסוך . בהעדר הסכמה להיעזר בדרך אלטרנטיבית , או כשדרך זו נכשלת , עובר הקונפליקט להכרעת גוף מכריע , בהליך שיפוטי שאיננו בית משפט רגיל , ורק ערעור עליו מגיע לבית משפט . הצדדים רשאים לסרב להיעזר בדרכי הביניים , ולגשת היישר להליך השימוע . המודל האנגלי מול המודל האמריקאי עומד המודל האנגלי שלפיו שערי בית המשפט אינם נפתחים לדיון בין הורים למערכת החינוך לפני שמוצו ( בחוסר הצלחה ) כל ההליכים המינהליים הקודמים הקבועים בחוק . הבדל נוסף : השימוש באמצעים אלטרנטיביים אינו מותנה בהסכמת הצדדים .
|
|