|
|
עמוד:36
להיפגש , ליכולותיו , לדרכי קבלת ההחלטות שלו ולסיכונים העומדים בפניו . בסופו של דבר סקירה זו בפרט ומסמך זה בכלל יכולים להציע לאנשי חינוך מתווה כללי , אך רק איש חינוך והורה המכירים את התלמיד המתבגר יכולים לדעת מהם הצרכים הייחודיים שלו . עד כאן עסק הסיכום בגיל ההתבגרות באופן כללי , אך כפי שראינו , גיל זה אינו מ ִ קשה אחת . מקובל לחלק את גיל ההתבגרות לשלוש תקופות גיל : ההתבגרות הצעירה , שרובה חל עדיין בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי . ההתבגרות התיכונה , שחלה בעיקר בחטיבת הביניים , וההתבגרות המאוחרת שחלה ברובה בתיכון . מתוך התיאור של מאפייני הגיל נראה שגיל ההתבגרות המוקדמת מאופיין בהתחלה של שינויים ביולוגיים ופיזיולוגיים שמביכים לעתים את המתבגר . שינויים אלו מתפתחים בכל מתבגר לפי הקצב האישי שלו , ומתבטאים לכן בהבדלים גדלים והולכים בין המתבגרים לבין עצמם . הם יוצרים אי שקט , אך בית הספר היסודי ערוך יחסית להתמודד איתם ולהקל על המתבגרים . הבעיות הגדולות בולטות יותר בגיל ההתבגרות התיכונה . התהליך המואץ של הבשלה גופנית ומינית , החשיפה לקבוצות אוכלוסייה מגוונות , חלקן שליליות ומסוכנות , הקושי לווסת את מערכת היחסים עם ההורים , הקשיים הלימודיים בחטיבת הביניים ותחושת הזרות הלא מוכרת בה – כל אלה יוצרים מתח רב . בגיל זה , משתמע שהקשר בין בית הספר ובין ההורים צריך להתמקד בהדרכת ההורים באופן ובחשיבות של הענקת תמיכה רגשית וסיוע לילדיהם המתבגרים בהשגת יעדי הצמיחה שלהם , תוך פיקוח בונה על תהליך היפרדותם ההדרגתית מההורים . גיל ההתבגרות המאוחרת מאופיין בעצמאות ובזהות ברורה יותר . בגיל זה המשימות העיקריות הן הכנה להמשך לימודים ותעסוקה . המסגרת הבית ספרית בשלב זה סלקטיבית יותר והומוגנית מבחינת רמתם האישית של המתבגרים . על בית הספר וההורים ללמוד להתייחס בכבוד לערכים המתפתחים אצל המתבגר , לכבד את צרכיו לאינטימיות מחוץ לבית , ולכוונו לעתיד מקצועי מותאם לבחירותיו . בשעת הצורך עשוי בית הספר להדריך את ההורים כיצד לעבור את תהליך ההתבגרות תוך צמצום הקשיים בין המתבגר למשפחתו , לסייע להם בפיתוח התנאים הנחוצים להתפתחותו התקינה של המתבגר ולקדם את רווחתם האישית של המתבגר וההורים . אמון בין הורים לאנשי חינוך מושג האמון עלה כמה פעמים בדיוני הוועדה , והוצע כי רמת האמון בין ההורים למורים היא גורם משפיע על מידת שיתוף הפעולה האפשרי ועל מידת שיתוף הפעולה בפועל בין הורים לבין מורים ואנשי חינוך . בסדנה שנערכה ב 17 . 2 . 2014 טענה פרופ׳ ננסי היל כי אחת הציפיות המרכזיות של מורים מיחסיהם עם ההורים היא לזכות באמונם של ההורים ( בושריאן ורסט , , 2014 עמ׳ . ( 35–36 תמיכה בטענה זו ניתן למצוא במחקר איכותני שערכו מכון ון ליר ומכון אבני ראשה ולפיו מורים תופסים את האמון הניתן בהם כבעל השפעה מרכזית על תפקודם ( אבגר וחוב׳ , . ( 2012
|
|