|
|
עמוד:131
אותו הילד . הורים במצבים אלו חווים את מערכת החינוך כאטומה ושרירותית , מורים במצבים אלו חווים את ההורים ככוחניים ואנוכיים . ה . התמשכות ההליכים המשפטיים גורמת לפעמים לחבלה ממשית ביחסי היומיום של הורים מול בית הספר של ילדיהם וצוות ההוראה . ו . הליכים משפטיים הם יקרים ותובעניים והנגישות אליהם אינה שוויונית . ז . פסק הדין , שבו יהיה צד ״זוכה״ וצד ״מפסיד״ , אינו מסיים את חוסר האמון והקרע בין הצדדים , שחייבים להמשיך בקשר אחרי שהחלטת בית המשפט נכפתה עליהם . בשל מצבם של דיני החינוך בישראל , שהחקיקה בהם מיושנת , כללית ומועטה , מעוגנים הכללים המחייבים בנושאי החינוך בנהלים והנחיות פנימיות של משרד החינוך ( ואף הם אינם עוסקים בכל העניינים המחייבים הסדרה . ( זאת ועוד , מפאת העדרה של חוקה , סכסוכים משפטיים הנסבים על החלטות של בית ספר או רשויות החינוך לובשים לרוב צורה של סכסוך מינהלי . הבירור המשפטי השכיח עוסק יותר בפרוצדורות ובקיום תקין של נהלים ופחות בזכויות חוקתיות . לרשות בתי המשפט עומדים אפוא מעט כלים להכריע במחלוקות ככל שהדין אינו מפורט , ויש קושי לקבוע אם מדובר בזכות נטענת ספציפית שהופרה או שמא בחובה נטענת ספציפית שלא קוימה . מסיבה זו , קשה יותר לנהל מאבק משפטי על המקרים הפרטניים והנטייה היא לתרגם אותם לעילות בג״ציות ( כמו : חוסר שוויון , אפליה , פגיעה בחירויות יסוד , סבירות , מידתיות וכיוצא באלה . ( מ ִ נגד , סכסוכים רבים בחינוך ינבטו על רקע התחושה שזכויותיו של ילד נפגעו , אך ינוהלו כמאבק על מינהל תקין . החקיקה הדלה מביאה לכך שבאופן מעשי בית המשפט מוגבל הן באופן בדיקת התביעה והן בהיקף הסעדים שבסמכותו להעניק . כשאין בחוק פירוט – מעבר לעניינים שצוינו לעיל – בעניין חובות , זכויות ואחריות של ההורים ושל רשויות החינוך , קשה להכריע אם הצדדים מילאו את הנדרש מהם , אם הופרה זכות כלשהי , אם ניתן לחייב צד כלשהו לפעול בדרך מסוימת וכיוצא באלה . הכלים המשפטיים שיש לבית המשפט הם כלי הבדיקה הבג״ציים כמו סבירות , מידתיות ושוויון . כלים אלה אינם מספקים פתרון הולם לכל סוגי המחלוקות ולחילוקי הדעות הספציפיים המתעוררים ביחסי ההורים עם בית הספר . הסוגים והנושאים השונים של מחלוקות בין הורים ומערכת החינוך המחלוקות בין ההורים ומערכת החינוך מופיעות במגוון רחב של נושאים ומצבים . ניתן להבחין באופן גס בין סוגים שונים של מחלוקות : א . מחלוקות עקרוניות הקשורות בהחלטות מדיניות מרכזית , שהן מעשה שלטוני , למשל : חלוקה לאזורי רישום , פתיחת בית ספר ייחודי , הקצאת תקציבים וכד׳ . ב . מחלוקות פרטניות הנוגעות לתלמיד מסוים במוסד חינוכי מסוים , או אופן הפעלת המדיניות בעניינו של בית ספר מסוים או תלמיד מסוים . ג . מחלוקות שעניינן לב השיתוף ואופן שיתוף ההורים בנעשה בבית הספר , מידת ההתחשבות או ההתערבות של בית הספר בתרבות ובמסורת המשפחתית , פעילות ההורים בתוך בית הספר וכד׳ . ד . מחלוקות בדבר תכניות לימודים , העשרה , טיולים וכד׳ .
|
|