|
|
עמוד:31
לפיה המתבגרים בהכרח מתביישים בהוריהם ואינם רוצים להיראות בחברתם אינה נתמכת ראיות . ( Steinberg & Morris , 2001 ; Lohman & Matjasko , 2009 ) מחקרים שבחנו את היחסים בין מתבגרים לבין הוריהם בישראל מצאו שלעתים קרובות חולף תהליך ההתבגרות תוך שמירה על הק ִ רבה בין ההורים למתבגר , אף על פי שרמת הק ִ רבה יורדת יחסית לרמתה לפני תחילת גיל ההתבגרות ( מייזלס , ; 2001 שרף ומייזלס , . ( 2005 קיימים מספר גורמים המהווים מקור לקונפליקט בין הורים לילדיהם המתבגרים . חלק מהגורמים קשורים לטיב היחסים הקיימים בין המתבגר להוריו , לדפוס ההתקשרות שלו עמם , ( Mikulincer et al , 2003 ) לסגנון ההורות שלהם , ( Eisenberg , 2008 ) ולאישיותו של המתבגר : ( Farley & Spoon-Kim , 2014 ) ראשית , שינויים קוגניטיביים אצל המתבגר מאפשרים לו להכיר במגבלות של הוריו ולפתח סטנדרטים מוסריים שונים משלהם , תופעות שעלולות להוביל לחוסר הסכמה וויכוחים ( שרף ומייזלס , ; 2005 בושריאן ורסט , . ( 2014 אם בגיל הילדות דרך הלמידה העיקרית של הילד היא חיקוי של הוריו , והם מקור הידע והמוסר העיקרי שלו , הרי שבגיל ההתבגרות סמכות ההורים מתערערת , והם צריכים יותר ויותר להסביר ולנמק את הוראותיהם . לעתים קרובות המתבגר גם דורש מהוריו לכבד את פרטיותו ואת עצמאותו , בניגוד למצב בגיל הילדות , שבו מצופה מההורים לדעת הכול על ילדם . במקרים שבהם ההורים אינם מוכנים לקבל את השינוי במערכת היחסים , עלול להיווצר קונפליקט בינם לבין בנם המתבגר Steinberg & Morris , 2001 , ) . ( p . 88 ככל שדפוס ההתקשרות רעוע יותר וסגנון ההורות נוקשה יותר , כך רמת הקונפליקט עולה . דפוס התקשרות וסגנון הורות נוקשה משפיעים לרעה על רמת השליטה העצמית של המתבגר , שיש קשר בינה ובין סיכון מוגבר לקונפליקט בין המתבגר להוריו Farley & Kim- ) . ( Spoon , 2014 שנית , כפי שתואר לעיל , קיים פער בין המראה הבוגר יותר של המתבגרים ויכולתם הקוגניטיבית מצד אחד , לבין בשלותם הרגשית הלא שלמה ויכולתם הפחותה לקבל החלטות שקולות בשעת עוררות רגשית מצד שני . הפער הזה עשוי ליצור ציפיות כוזבות אצל מבוגרים בכלל ואצל הורי המתבגר בפרט , ציפיות שהמתבגר אינו יכול לעמוד בהן . שלישית , מתבגרים מעדיפים לא פעם לבלות זמן רב יותר עם קבוצת השווים במקום עם הוריהם , תהליך שעלול להביא להתרחקות מההורים . בחלק מן המקרים תת התרבות הקיימת בחברת המתבגרים מתעצבת כ״תרבות נגד״ שבה ההורים אינם רצויים . ( Ibid , p . 86 ) לבסוף , חלק מהחוקרים ( למשל שרף ומייזלס , ( Steinberg & Morris , 2001 ; 2005 מציינים את כניסת ההורים בשלב זה לתקופת ״אמצע החיים״ כגורם נוסף המגביר את הסיכון לקונפליקט . הכניסה לשלב זה מזמינה התמודדות עם בחירות שנעשו עד כה ומחוללת ב ַ הורים שינויים גופניים היכולים להיתפש כאובדן החיוניות . כתוצאה מכך ההורים עלולים להיעשות רגישים במיוחד לביקורות ולמתקפות מצד ילדם , ולהתקשות להתייחס לקונפליקט בצורה שקולה .
|
|