|
|
עמוד:29
העוררות הרגשית גבוהה - קשה למתבגרים לחשוב עד הסוף על ההשלכות האפשריות של פעולותיהם . יתרה מזו , קשה להם גם לשנות את נתיב פעולתם , להתאים את התנהגותם לתנאים משתנים ולחשוב באופן הגיוני תוך כדי פעולה . קושי בזיהוי מצבים חברתיים : במחקר שבחן יכולת לזהות הבעות פנים , נמצא שמתבגרים התקשו לזהות את הרגש ( כעס , פחד , שנאה ) שאותו הביעו הפנים שהוצגו להם . בבחינת MRI של מוחם של המתבגרים בעת הצגת הפנים נמצא שהחלק התחתון במוח , האחראי על תגובה רגשית , פעיל יותר אצל מתבגרים לעומת החלק הקדמי , האחראי על תגובה שכלית והגיונית , שפעיל יותר אצל מבוגרים . אצל מתבגרים אלימים נמצא שתהליך עיבוד המידע החברתי לקוי , והוא מוטה בכיוון של התגוננות עצמית וסגידה לשימוש בכוח . ( Dodge & Godwin , 2013 ) מאפייני מוסד הלימודים בגיל ההתבגרות ( בישראל ) מלבד השינויים הגופניים והרגשיים שעוברים הנערים בגילי ההתבגרות , חל גם שינוי הדרגתי בצורה שבה רואה אותם הסביבה שבה הם נמצאים . אחד הביטויים לשינוי זה הוא המעבר מבית הספר היסודי לבית הספר העל יסודי , אם במסגרת חטיבה עליונה ואם במסגרת חטיבת ביניים . מעבר זה קיים ברוב מערכות החינוך בעולם , גם במערכת החינוך הישראלית . מהחומר המסוכם בסקירה מדעית ( אדי רקח וחוב׳ , ( 2011 שנערכה עבור ועדה קודמת של היזמה למחקר יישומי בחינוך עולה כי חטיבות הביניים שאליהן עוברים המתבגרים שונות מבתי הספר היסודיים במספר מאפיינים . נמנה עתה את המשמעותיים ביותר לתחום שבו עוסק מסמך זה : אופי הלימודים והערכים בבסיס התהליך הלימודי : בבתי הספר היסודיים מושם בדרך כלל דגש על התפתחותו הרגשית והחברתית של התלמיד . הציפייה מאנשי החינוך היא שידאגו לעודד את התלמיד , ליצור איתו קשר , ולקדם את התפתחותו . גם ההערכה שהתלמיד זוכה לה מביאה לעתים קרובות בחשבון את מידת המאמץ שהשקיע ולא רק את הישגיו הנמדדים . בניגוד לכך , הדגש בבית הספר העל יסודי מושם בדרך כלל על הישגים לימודיים ואקדמיים . הערכת המורים מושפעת במידה רבה יותר מההישגים של תלמידיהם במבחנים , וההכנה למבחני הבגרות הופכת למטרה חשובה של התהליך החינוכי ( אדי רקח וחוב׳ , . ( 2011 במידה מסוימת מדובר במעבר ממצב שבו התלמיד מוערך כשלעצמו ( בגיל הילדות ) למצב שבו הוא מוערך בהשוואה לעמיתיו ( בגיל ההתבגרות . ( תנאי הלמידה : בחטיבות הביניים בישראל תנאי הלמידה הם בדרך כלל מאתגרים יותר מאשר בבתי הספר היסודיים . כך למשל גודל הכיתה הממוצע בחטיבות הביניים בישראל ( נכון לשנת ( 2011 היה כ 30 . 5 תלמידים לעומת 27 תלמידים בבתי הספר היסודיים ( מרכז המחקר והמידע של הכנסת , . ( 2011 ברוב המקרים גם בית הספר עצמו גדול יותר , משרת מספר רב יותר של תלמידים ואוכלוסייה הטרוגנית יותר ( אדי רקח וחוב׳ , . ( 2011 בשנות הלימודים הראשונות 8 המצב בעל יסודיים היה דומה לזה שבבתי הספר היסודיים . 9 יש לציין כי אין כאן טענה על השפעת הטרוגניות של התלמידים על הישגיהם ועל איכות הלמידה .
|
|