|
|
עמוד:74
אנונימיות יכולה להשפיע על טיבה של התקשורת , והמחקר מצא שלעתים קרובות יש קשר בין מידת האנונימיות לבין התנהגות אנטי חברתית . אנונימיות יחסית מובילה לתקשורת בין אישית המנוטרלת מסמני הסטטוס של המתקשרים . המשמעות היא שמתקיימת תקשורת נטולת התייחסות להבדלים חברתיים ותרבותיים של המתקשרים , כולל מקומם בהיררכיה החברתית . תקשורת בתנאים כאלה ״משטיחה״ את עמדות הסמכות והופכת את התקשורת למעין שוויונית . ככזו היא עלולה להוביל גם לתקשורת בעלת מאפיינים של קונפליקט ואף של תוקפנות ופוגענות . השפעה נוספת שזוהתה במחקר הנוגע לתקשורת כזאת היא שהיא יכולה להוביל להפחתת הרגישות כלפי הזולת וכלפי רגשותיו . כך למשל היא יכולה להוביל לנטייה שלא לדאוג בעניין תגובות של אחרים ולהוביל לתגובה אימפולסיבית על פי המצב האמוציונלי הקיים ברגע נתון . תקשורת שוויונית שבאה לידי ביטוי בדילוג על רובדי ההיררכיה עלולה גם לפגוע ביעילותה שלה . למשל , ההורה יכול לראות את עצמו חופשי לפנות בכל נושא כיתתי ישירות למנהל בית הספר . פנייה ישירה זו , ללא פנייה מוקדמת למורה או למחנך , תגרום לעומס יתר על המנהל ועלולה לגרום אפילו לפגיעה באפקטיביות של התקשורת הורה-מורה . ייתכן שהנושא המדובר כלל לא ידוע להנהלה , וזו תעביר את ההודעה לטיפול של המורה או המחנך . אך בכל מקרה המענה עלול לקחת זמן רב יותר מאשר במקרה של פנייה ישירה לגורמים המתאימים , וכך תי פּ גע יעילותה של התקשורת הזאת . ( Bargh & McKenna , 2004 ) תקשורת א סינכרונית : חלק מהתקשורת המת וּ וכת טכנולוגית היא תקשורת א סינכרונית , כלומר , אינה מתקיימת בזמן אמת . לכן היא מאפשרת למתקשר לחשוב , לערוך ולשנות את המסר תוך כדי כתיבתו . אף ביישומונים ( אפליקציות ) המאפשרים למשל העברת מסרים מיידים קיים פרק זמן שבו המתקשר יכול לשקול ולבחור את המילים והמשפטים על מנת להעביר את רצונותיו וכוונותיו לאיש שיחו . ואכן רמת העריכה שאפשר לעשות במרבית היישומונים גבוהה מזו שאפשר לעשות בשיחה בעל פה ( בטלפון או פנים אל פנים . ( עם זאת , יכולת רבה בעריכת המסרים יכולה לשמש גם למטרות שליליות , כגון פגיעה מכוונת באחרים תוך ניצול של חולשות ונקודות רגישות . ( Bargh & McKenna , 2004 ; Valkenburg & Peter , 2011 ) נגישות רבה : ערוצי התקשורת החדשים מאפשרים לקהל היעד נגישות רבה של תקשורת . הטכנולוגיה תומכת הן בתקשורת בין אישית , והן בתקשורת קבוצתית ובתקשורת המונית . ברשתות חברתיות אפשר ליצור קבוצות , להעביר מידע רב בקלות ובמהירות ולהגיב באופן מיידי . כך אפשר להפיץ במהירות מידע על תלמיד או על פעילות בבית הספר וגם לקבל תגובה . לעתים קרובות יתקשו המתקשרים להבחין בין הפעולות לתוצאותיהן , בעיקר הם יתקשו להיות מודעים ליכולת הערוצים החדשים לשמש בו זמנית לתקשורת בין אישית וגם לתקשורת המונים . טשטוש גבולות : אחד המאפיינים המרכזיים ביותר של ערוצי התקשורת החדשים הוא יכולתם לטשטש את הגבולות בין הפרטי לציבורי , בין תקשורת בין אישית לתקשורת המונים , בין
|
|