|
עמוד:172
הנזיקין , דיני החוזים או הדין הפלילי . בסקירה נמצא שבישראל מתקיימים בד בבד בין הצדדים מערכת יחסים על הבסיס המינהלי כאשר עילות התביעה נוגעות לזכויות התלמידים או למדיניות החינוך המשפיעה על קהל גדול , ומערכת יחסים על הבסיס הכללי כאשר עילות התביעה נוגעות לנזקי גוף או לעניינים פרטניים אחרים . פסקי דין המשלבים מאפיינים של מדיניות רחבה יחד עם נסיבות מיוחדות וספציפיות המצדיקות לדעת בית המשפט התייחסות גם לג וּ פן נשענו על בסיס היחסים המינהלי ועל הבסיס ״שאינו מינהלי״ גם יחד ושילבו בין ביקורת הליכית בהתחשב בסבירות החלטת הרשות לבין התייחסות ומסקנות לגופו של עניין ונקיטת כלים משפטיים מתחום המשפט הרלוונטי , שאינו מינהלי . בהמשך למסקנתו של גבתון ייתכן שמכשיר העתירה המינהלית ומיסוד מערכת בתי המשפט המינהליים יצרו ״בסיס כלאיים״ ליחסים שבין ההורים לבין רשויות החינוך , המאפשר לבתי המשפט ביקורת שיפוטית על פעולת הרשות , הן בהתבסס על הבסיס המינהלי והן בהתבסס על ״שאינו מינהלי״ , ובכך מותיר להם כר נרחב לביקורת שיפוטית ולהתערבות במדיניות ובהליכים הפרוצדורליים כאחד . כתוצאה מכך הורים הפונים לבתי המשפט נדרשים להצביע על פגמים בהליך או בסבירות החלטת הרשות , או לטעון בנוגע להפרת זכות יסוד , הכול לפי העניין ובהתאם לנושא שבמחלוקת ולמידת ההשפעה שניתן לצפות שתהיה לפסק הדין על המדיניות הרחבה . בית המשפט צפוי להתערב בשיקול דעת הרשות בכל מקום שבו ניתן יהיה להצביע על כשל בהליך או בסבירות ההחלטה , אך הוא עשוי להתערב גם לגופה של החלטה בעניינים הנוגעים לנזקי גוף או לתביעות אחרות שבהן ניתן להצביע על מערכת יחסים שאינה נשענת על זכויות בלבד או שנסיבותיה מצדיקות הפעלת כלים על בסיס ״שאינו מינהלי״ . נדמה כי ״בסיס הכלאיים״ עלול להגדיל את אי הוודאות מחד גיסא , אך מאידך גיסא עשוי לאפשר לבתי המשפט כר ביקורת נרחב , המאפשר התערבות במדיניות עצמה , אם יבחרו לנצלו . לבסוף , הסקירה ממליצה על מחקר עתידי במספר נושאים , למשל בנוגע ליחסי העבודה בין המורים לבין מעסיקיהם במדינות השונות , יחסים המושתתים על בסיסים שונים לחלוטין מאלה שעליהם מושתתים ההסדרים הקיימים בישראל , וכן בנוגע לתביעות המסתיימות בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט , תביעות המכילות מידע רלוונטי על היחסים בין הצדדים אך לא ניתן ללמוד מפסקי הדין בהן דבר , והן מצדיקות מחקר נוסף . 31 גבתון , ד׳ , , 2011 לאיזה תלמיד החוק דואג . ? משפט ועסקים , י״ד , כה״ע של הפקולטה למשפטים עש״ רדזינר במרכז הבינתחומי , ( התשע״א - ספטמבר ( 2011 עמ׳ . 33-32 32 הקרדיט למונח , הוא לכבוד השופט ברק ( כתוארו דאז ) בע״א 294 / 91 חברת קדישא גחש״א ״קהילת ירושלים״ נ׳ ליונל אריה קסטנבאום פ״ד מו . 464 ( 2 )
|
|