|
|
עמוד:171
הצדדים והביטוי שהם מקבלים בשדה החינוך והמשפט . בסיכום נערכת השוואה בין המצב בישראל לבין הממצאים שעלו מהסקירה לגבי המדינות השונות . הסקירה העלתה שהמדינות השונות נבדלות זו מזו בבסיסים שעליהם מושתתים היחסים בין הצדדים בסכסוכים בין ההורים והתלמידים לבין מערכת החינוך . על קצה המזלג ניתן לסכם כי ההבדלים בין ישראל לבין המדינות האחרות נובעים בין היתר משיטת המשפט הישראלית המושפעת משיטות משפט שונות וכוללת מרכיבים מכמה שיטות . כך ניתן להסביר למשל את ההבדל בין ישראל לארצות הברית בהעדר חוקה סדורה ומורשת ארוכת שנים של קדושת זכויות האדם והאזרח . את ההבדל בין ישראל לאנגליה ניתן להסביר בחוקים הרבים הנוגעים לחינוך הקיימים באנגליה והחסרים בישראל . את ההבדל בין ישראל לגרמניה ניתן להסביר בכך שהמשפט הגרמני מערב את שני סוגי הכלים המשפטיים , המינהלי והנזיקי אזרחי , ולעומתו המערכת המשפטית הישראלית החדשה מפעילה את שניהם באופן נפרד ובמקביל . בארצות הברית בסיס היחסים העיקרי הוא הבסיס החוקתי , המקבל משקל יתר בכל תביעה , אף אם מתבקשים בה סעדים כספיים נזיקיים או אחרים . בתי המשפט בוחנים את נסיבותיו של כל מקרה לגופו ובודקים אם הופרו זכויות חוקתיות של התלמידים , המוגדרות כזכויות כל אזרח , בשינויים המחויבים הנובעים מהמסגרת החינוכית . במסגרת זו ניתן להסיק שבתי המשפט בארצות הברית מתפקדים כשומרי הזכויות החוקתיות של האזרחים כלפי הרשות , בין במקרים של אפליה ובין באופן פרטני , בהתאם לפרשנות גדר הזכות החוקתית , וממלאים את המדיניות בתוכן ההולם את המשטר החוקתי . באנגליה בסיס היחסים בין הצדדים מוגדר בחקיקה מורכבת , רב שכבתית ומפורטת מאוד , כך שתפקיד בתי המשפט מצטמצם לרוב לפרשנות החוק ובדיקה פרוצדורלית של נאות וּ ת ההליכים הקודמים לפי כללי המשפט המינהלי ( למעט בענייני חינוך מיוחד . ( המשפט החוקתי משמש בעיקר בערכאות הגבוהות וכחריג לכלל . שיטה זו מותירה להתערבות משפטית מהותית בפעולות הרשות מרחב צר יותר מאשר השיטה האמריקאית , והביקורת השיפוטית מוגבלת ( לרוב ) לגדר סבירות ההליכים ליישום המדיניות ואינה מתווה את המדיניות עצמה . בגרמניה מבוססים פסקי הדין על המשפט המינהלי , המרוכך בשל השיטה הקונטיננטלית האינקוויזיטורית , המתבטאת בבחינה לגופו של עניין של נסיבות המקרה לפרטיו . השיטה הגרמנית שונה מאוד משיטת המשפט בישראל וביתר המדינות שנסקרו , והיא מדגימה התערבות יתרה של בתי המשפט בשיקול הדעת ובהחלטות הרשות . לעומת זאת , המצב בישראל אינו ניתן לאפיון באמצעות בסיס יחסים אחד או בסיס יחסים עיקרי בין הצדדים . בסיס היחסים בין ההורים לרשויות החינוך דואלי ומשולב . מעמד ההורים בבתי המשפט בישראל חצוי וכפול בהתאמה , וכולל מרכיבים מהמשפט המינהלי והחוקתי ומרכיבים מהמשפט האזרחי לפי העניין . לכן לא ניתן לאבחן במדויק את מעמד ההורים בהסתמך על החלוקה המקובלת בין מהות לבין פרוצדורה או בין משפט חוקתי לבין דיני
|
|