|
|
עמוד:169
הממצאים העיקריים של הסקירה הם : מיעוט יחסי של תכניות הפועלות לקידום קשרי משפחה-בית ספר למתבגרים בעלי צרכים מיוחדים : לא נמצאו תכניות לעידוד מעורבות הורית למתבגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית , למתבגרים עם מוגבלויות חושיות ( ליקוי ראייה / ליקויי שמיעה , ( למתבגרים עם לקויות למידה , למתבגרים מעוכבי התפתחות , למחוננים ולמתבגרים השוהים בפנימיות . לעתים נמצאו תכניות לאוכלוסייה מסוימת , אך ללא מרכיב הורי-בית ספרי הן לא שולבו בסקירה הנוכחית , אלא אם כן הייתה לכך מטרה מסוימת . קשיים בהכללה : בבחינת התכניות שנמצאו , עולה מגוון של דרכי התערבות שבהן נעשה שימוש אך כאמור כיוון שמדובר באוכלוסיות שונות מהותית מבחינת המאפיינים , לעתים קשה יהיה לבצע העברה של תכנית שהופעלה באוכלוסייה מסוימת ולהפעילה ביעילות על אוכלוסייה אחרת . העדר דגש על ההורים : בחלק גדול מהתכניות המתוארות אין דגש מיוחד על ההורים , התכנית המיועדת להורים אינה מפורטת דיה , לא בוצע מחקר מעקב על הישגי ההורים מלבד במחקר אחד , ( Yoo et al ,. 2014 ) ולא נבדק הקשר הישיר בין מעורבות הורית והצלחת התכנית . גורמים המשפיעים על ההתערבות : מבחינת המודלים השונים וניתוח ממצאי מחקר שהתקבלו מקשת רחבה של מחקרים עלה , כי לתפיסותיו של ההורה יש השפעה רבה על סוג הקשר שיתקיים בין המשפחה לבין בית הספר . ממצא זה תקף הן לגבי קשר משפחה – מתבגרים ״רגילים״ ( למשל , מחקרה של לבנדה , ( 2009 והן לגבי בעלי צרכים מיוחדים . תקציר : שימושים בערוצי תקשורת חדשים : איסוף נתונים מבעלי עניין — מורים והורים ד״ר גילה קורץ בשנים האחרונות , עם התפתחות טכנולוגיות האינטרנט גבר השימוש בערוצי תקשורת חדשים בין בית הספר לבין ההורים . יישומים כדוגמת דואר אלקטרוני , רשתות חברתיות , מסרים מיידיים , מערכות מוסדיות של מידע ותקשורת ( משו״ב , מנבסנ״ט וכד׳ ) ואמצעי תקשורת אלחוטיים כדוגמת הטלפונים החכמים טומנים בחובם פוטנציאל להעמקת מעורבות ההורים בחיי בית הספר ואף לשינוי תפקידם של המורים ושל ההורים בתהליך החינוכי של הדור הצעיר . מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובשל מיעוט העדויות המחקריות האמפיריות הקיימות בו הזמינה ועדת מומחים לנושא קשרי בית ספר-משפחה בסביבה משתנה , באמצעות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים – היזמה למחקר יישומי בחינוך , נייר עבודה שמטרתו לשרטט תמונת מצב
|
|