|
|
עמוד:109
לאינטראקציות חברתיות והם לא יכולים לראות את הבעות הפנים של שותפיהם לפעילות , יחסיהם החברתיים מצומצמים , הם פחות יוזמים מגע חברתי ומופיעים כפחות אסרטיביים בקשר הבינאישי . ( Zebehazy & Smith , 2011 ) בגלל המוגבלות עצמה ומהסיבות הנלוות הם מתקשים למצוא עבודה בבגרותם ( רק 50 % מהם עובדים . ( לפיכך יש צורך בהתערבויות סיוע ובמפגשי תמיכה . דוגמה אחת להתערבות כזאת היא התכנית של הס , ( 2009 ) שבה מלמדים את המשתתפים הע ֲ צ ָ מה , נחישות ובחירות אוטונומיות . התכנית לוותה במחקר , שהצביע על הישגים כמצופה . לקות שמיעה נמצאת אף היא על הרצף שבין חירשות לכבדות שמיעה . קבוצת הסובלים ממנה מונה למעלה מ 3 , 000 תלמידים . בהתאם לדרגת הלקות נעשית הפניה לכיתות מיוחדות ( 35 % ) או לשילוב במסגרת החינוך הרגיל . ( 65 % ) הקושי העיקרי של אוכלוסייה זו מתבטא ברכישת שפה וידע כללי . שתי שיטות הוראה לבעלי לקות שמיעה התפתחו במקביל : השיטה האוראליסטית ( המדוברת ) והשיטה המנואליסטית ( שפת הסימנים . ( בשל היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות מתנהל זה שנים ויכוח לגבי השיטה הטובה יותר . מטרות הטיפול הן מתן שירותים לכל פרט על פי צרכיו אך תוך מינימום ניתוק מהמסגרת החברתית שבה הוא חי . הטיפול ניתן בבתי הספר אך גם במסגרות התנדבותיות כמו מיח״א ( ארגון מחנכי ילדים חירשים ) ושמע ( עמותה לחינוך ושיקום תלמידים לקויי שמיעה . ( מבחינת אינטליגנציה אין הבדל בין אוכלוסיית החירשים לאוכלוסייה נורמטיבית , ורמת ההסתגלות הרגשית של לקויי השמיעה טובה בדרך כלל . לרוב , מתבגרים בעלי לקות שמיעה אינם יוצרים בעיות משמעת ולכן לא מתקיים מתח רב בין המשפחה לבית הספר , אך גם כאן יש מקום לשיפור : יש להכין את הסביבה החברתית הנורמטיבית לקליטתם של תלמידים אלו באמצעות תכניות התערבות לטיפוח אקלים מקבל ומכיל . כן יש לשים דגש רב יותר על התפתחותם החברתית והרגשית של בעלי הלקות , כי אלה יהוו את כרטיס הכניסה שלהם לחיים . מתבגרים על הרצף האוטיסטי מתבגרים על הרצף האוטיסטי מהווים בסך הכול 3 . 6 % מכלל התלמידים בחינוך המיוחד . הם מתקשים בתפקוד חברתי , מגלים מעט עניין בזולת , חסרים כישורים חברתיים , מתקשים בהבנת מצבים חברתיים , והאובססיביות בהתנהגותם מרחיקה מהם חברים פוטנציאליים . ההפרעה נעה על רצף : ממתבגרים בעלי לקות קלה ( High Functioning Autism ) ועד כאלה שתפקודם לקוי מאוד . בהתאם לכך מ וּשָׂ מים המתבגרים האלה במסגרות שונות : רובם בבתי ספר מיוחדים , חלקם בכיתות מיוחדות , ומיעוטם ( 2 % ) משולבים במערכת החינוך הרגילה . בכיתות המיוחדות המורים מיומנים , וקיים קשר רציף בין הבית לבית הספר . בעולם מטפלים בקשיים החברתיים של מתבגרים כאלה באמצעות גישות ביהביוריסטיות שמטרתן לחזק התנהגות חיובית ולהכחיד התנהגות שלילית , או בשילוב של גישות קוגניטיביות ביהביוריסטיות שמטפלות גם בסימפטומים של חרדה . דוגמה להתערבות טיפולית כזאת ניתן לראות בתכנית ( MASSI )
|
|