|
|
עמוד:7
הכשרת המורים בדרכים וטכניקות לשיתוף ההורים בעבודה הבית ספרית באופן משמעותי ובהתאמה לשלב ההתפתחותי של ילדם . המלצה זו כוללת גם הקניית מיומנויות שיח ״פותח תקשורת״ עם הורים , תוך הדגשת הצורך להתייחס להורים בצורה רגישה מבחינה תרבותית . היכרות מעמיקה עם קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה הישראלית ועם האופן שבו מעורבות הורים נתפשת בקרב קבוצות אלו . בהקשר זה לא נותר לנו אלא להפנות להמלצותיה של ועדת המומחים של היזמה בנושא מערכת חינוך לכול – ולכל אחד , בפרק העוסק בהתמודדות עם שונויות בהכשרת מורים ובפיתוחם המקצועי . בפרק זה ובהמלצות מפורט מתווה להרחבת הטיפול בנושא השונויות בתכניות להכשרת מורים ובתכניות לפיתוח מקצועי , תוך הענקת המקום המתאים ל ַ נושא בכל שלב משלבי ההכשרה והפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה . הכשרת מנהלים : בהתאם לממצאים לפיהם המנהיגות הבית ספרית חשובה לקידום קשר עם הורים , מומלץ להקדיש מקום לנושא זה במסגרת הכשרת המנהלים . בין השאר יש לכלול בה פיתוח עמדות חיוביות כלפי מעורבות הורים בחינוך הממוסד , כולל היכרות עם ממצאי הספרות המחקרית בדבר התנאים שבהם מעורבות הורים חשובה ומועילה לתלמידים . בנוסף לכך יש להציג בפני המנהלים אסטרטגיות שונות הפתוחות בפניהם לקידום מעורבות ההורים בחינוך , את האפשרויות והדרכים לשתף את ההורים בקבלת ההחלטות הבית ספרית , ואת המשמעויות וההשלכות של שיתוף כזה . אמון בין הורים לאנשי הסגל החינוכי : בישראל חסר מידע מהימן על מידת האמון שנותנים ההורים באנשי הסגל החינוכי , הן ברמת המערכת כולה , הן ברמת בית הספר והן ברמת איש ההוראה היחיד . ניתן לבנות כלים לבחינת נושא האמון ולהוסיף אותם לפלטפורמה הקיימת בסקרים שמעבירה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך . בבתי ספר שבהם יימצא כי קיימת בעיה של אמון בין ההורים לבין אנשי הסגל החינוכי יש לנקוט פעולות לתיקון בעיה זו , כאמור בפרק הנוגע לנושא האמון . עידוד מחקר : מומלץ שמשרד החינוך יעודד – הן ישירות על ידי הקצאת משאבים והן בעקיפין , דרך פתיחת הגישה למאגרי המידע שלו ועידוד גופים תומכי מחקר – מחקרים הבוחנים את המצב בישראל בתחום קשרי הורים-מורים . במיוחד חסרה ספרות בנושאים שלהלן : 4 הרכבי , א׳ ומנדל לוי , נ׳ ( עורכים . ( ( תשע״ד . ( חינוך לכול – ולכל אחד במערכת החינוך בישראל , ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , עמודים . 99–121
|
|