|
|
עמוד:104
הספר מציע . ( Dempsey-Hoover , 2010 ) באוכלוסיית החינוך המיוחד נוסף מרכיב משמעותי והוא אופייה של החריג וּ ת , מפני שהוא המכתיב את טיב הקשר . יתרה מזאת : באופן כללי , מעורבות הורים בבית הספר מצטמצמת ככל שגיל התלמידים עולה , אבל בחינוך המיוחד אין הדבר כך , שכן על פי חוק , הורים ובית הספר מלווים את התלמיד עד גיל , 21 ובחיים העתידיים באופן כללי . מכאן שמסע מעורבות ההורים באוכלוסייה מאתגרת ממושך יותר וגם מורכב יותר , בעיקר בגיל ההתבגרות . מתבגרים בחינוך המיוחד עוברים תהליכים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים דומים לאלה שעוברים עמיתיהם שאינם שייכים לחינוך המיוחד . גם הם עומדים בפני משימות מרכזיות האופייניות לגילם : סיפוק צרכים פיזיולוגיים , פיתוח זהות אישית ועצמאות תוך ניתוק הדרגתי מההורים ומציאת מסגרת חברתית תומכת . משימות אלו קשות , לעתים בלתי אפשריות , למתבגרים בעלי צרכים מיוחדים . למשל , השינויים הגופניים לא תמיד מובנים להם , התנהגותם בהקשר זה אינה נורמטיבית ולעתים אף מביכה ומסוכנת . בהקשר של עצמאות , מצבם חמור עוד יותר מכיוון שהצורך בעצמאות עומד בסתירה לאפשרויות התפקוד שלהם , תחושה שעלולה להוביל לדכדוך , חרדה ואף דיכאון . יתרה מזו , בשל מראה או התנהגות שונים , חלק מן הצעירים האלה ממודרים או דחויים מבחינה חברתית . מעבר לתחושת הבדידות הקשה , בהעדר קבוצת השתייכות ותמיכה חברתית הם מתקשים להתרחק מההורים ולפתח עצמאות . מובן שגם להוריהם תפקיד ההורות מורכב יותר , והוא מצריך ידע , הבנה , סבלנות והרבה תמיכה והדרכה . גם למורים עבודה עם מתבגרים מאתגרים היא מורכבת מאוד . המורים מתמודדים עם קשיי הילדים , ובמקרה שהם משולבים בכיתה רגילה – גם עם ילדי הכיתה והוריהם , עם הדרישות הייחודיות של הורי המתבגרים ועם משימות תכנון עתידיות עבורם . מכאן שתפקידו של בית הספר בהתנהלות נכונה ומועילה היא חיונית ביותר . ואמנם , על פי הספרות מעורבות הורים בחינוך המיוחד גבוהה יותר ( Newman , 2005 ) מאשר בחינוך הרגיל . מעורבות הורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים מתחילה בשלב האבחון וההשמה , בדרך כלל בשלב לימודי מוקדם יותר . העברה של תלמידים בגיל ההתבגרות למסגרות לימודים של החינוך המיוחד נדירה למדי . בסוף כיתה ו׳ יש מעבר משמעותי יותר של תלמידים לבתי הספר של החינוך המיוחד . מעבר שכזה דורש כינוס של ועדות מקצועיות שבהן , על פי חוק , יש להורים ייצוג . מעדויות שנמסרו לוועדה עולה כי קיימת שונות באופן שבו מתנהלות ועדות אלו במחוזות שונים ובערים שונות . עוד נציין כי חלק מהאינטראקציה שבין ההורים לבין בתי הספר ( או מערכת החינוך ככלל ) מתקיימת ברמה המחוזית או העירונית וחלקה ברמה הלאומית ( למשל ועדות ערר . ( הקשר עם ההורים סביב ההשמה לבתי ספר של החינוך המיוחד אינו שונה באופן מהותי מן הנעשה בוועדות פרט שונות המתקיימות גם בנסיבות אחרות ודורשות תשומת לב מיוחדת . הדברים אמורים בעיקר בכל הקשור לבניית אמון , לאופן העברת המידע להורים , להתאמת ההליכים להורים מרקע תרבותי ושפתי מגוון , ובמידה שבה ניתנת להורים הזכות למצות את זכויותיהם . מהספרות המחקרית עולות עדויות לחשיבות שיש לתת לביסוס האמון והשותפות בין ההורים למערכת החינוך בהשמה של תלמידים במסגרות חינוך
|
|