|
|
עמוד:49
קיבלו מהוריהם , הנטייה של הוריהם לתת אמון , ( לסביבת המגורים של ההורים , לשייכות קבוצתית של ההורים ושל המורים ולניסיון העבר שלהם מול מערכות ממשלתיות ומול מערכת החינוך . אף על פי כן החוויה של ההורה בפגישתו עם איש החינוך יכולה לייצר אצלו אמון , ואמון הנוצר מתוך המפגש יכול לגבור על חוסר אמון מוקדם . באופן מעשי , יש לזכור כי אמון נבנה או נפגע מתוך האינטראקציה בין ההורים ובין אנשי החינוך . האמון מתחזק כשמושא האמון עומד באמון שניתן בו , ונחלש כשהאמון הזה מופר . על מנת לקדם ולבנות את האמון בין ההורים לבין אנשי החינוך מומלץ , לפני הכול , לתאם ציפיות ולוודא ש- ההורים מבינים למה הם יכולים לצפות מאנשי הסגל החינוכי ; אנשי הסגל החינוכי מבינים למה ההורים מצפים מהם ; ההורים מבינים למה אנשי הסגל החינוכי מצפים מהם ; אנשי הסגל החינוכי מבינים למה הם יכולים לצפות מההורים . כן מומלץ שאנשי הסגל החינוכי יקדישו מאמץ מיוחד להפגין את רצונם הטוב כלפי ההורים וכלפי התלמידים . בנוסף מומלץ שיפגינו מקצועי וּ ת בתחומי עבודתם , הן המקצועיים ( היכרות עם החומר הנלמד ) והן הפדגוגיים ( היכרות עם התלמיד , מאפייניו וצרכיו . ( לבסוף ( וכמעט מיותר לציין ) מומלץ להפגין תמיד כבוד כלפי ההורים ולדבר איתם בכנות גם אם הדבר אינו קל . חשוב להדגיש כי אף שהפגנת הרצון הטוב והמקצועיות עשויה להצריך השקעת משאבים בטווח הקצר , יצירת אמון בטווח הארוך יכולה לחסוך משאבים רבים יותר ולקדם הן את הקשר עם ההורים , והן את רווחתו הנפשית והישגיו הלימודיים של התלמיד .
|
|