|
|
עמוד:3
שונות של תלמידים בעלי סוגים שונים של צרכים . הפרק מציג גם סקירה של המצב בישראל וממצאים ספציפיים לילדים בעלי סוגים שונים של צרכים מיוחדים . לבסוף , הפרק השישי והאחרון של המסמך סוקר את ההיבט המשפטי ביחס שבין הורים למורים . בשל טבעו של השיח המשפטי , עוסק פרק זה במה שקורה כשהיחסים בין ההורים לבין אנשי חינוך הופכים לקונפליקטואליים ( עניין זה הוסבר בהרחבה גם ביום העיון שערכה הוועדה , ר׳ בושריאן ורסט , , 2014 עמ׳ . ( 29–30 הפרק כולל בחינה של חוקים בישראל הנוגעים לחלוקת האחריות בין הורים למורים בשאלות כגון רווחת התלמיד וחינוכו . בנוסף מוצגים במסגרת הפרק גם מודלים ספציפיים של יישוב סכסוכים Alternative Dispute Resolution )– ( ADR אשר נוסו והוערכו במקומות אחרים ובתחומים אחרים . כן מוצגים מאפיינים העלולים להוות מכשול ליישום בישראל . הצגתם נעשית תוך התייחסות לסוגיית אי הסימטריה ביחסים שבין ההורים לבין בית הספר . חשוב לציין כי אף שממצאי המסמך והמלצותיו מופנים אל אנשי מערכת החינוך , אין בכך כדי להפחית מאחריות ההורים לילדם ולחינוכו . יצירת קשר מיטיב בין הורים לבין אנשי החינוך הממוסד דורשת התגייסות והשקעה משני הצדדים . חשוב שהן אנשי החינוך הממוסד והן ההורים יפנימו את התפיסה שרווחת התלמיד והצלחתו הן מטרה משותפת ואחריות משותפת לשני הצדדים . הנחות מוצא וממצאים מהספרות הוועדה מניחה כי האחריות לחינוך הילדים מוטלת במשותף הן על ההורים והן על מערכת חינוך . ההורים הם ה״מומחים״ לילדיהם שלהם ומופקדים על רווחתם ואושרם . מערכת החינוך מהווה מקור לידע מקצועי , וא ֲ מונה על מרכיבים חשובים בחינוכם , רווחתם ואושרם של כלל הילדים . הוועדה מניחה כי היחידה המינהלית ( או המסגרת החינוכית ) אשר מסוגלת באופן המוצלח ביותר לשלב בין מטרות מערכת החינוך מצד אחד ובין ההתאמה הנדרשת לצרכיו של כל תלמיד מצד שני היא היחידה הבית ספרית , ואת השילוב הזה היא צריכה לעשות בשיתוף עם הורי התלמיד . השפעתה של מעורבות הורים משתנה בהתאם לסוג המעורבות , מאפייני התלמיד והמשפחה , מאפייני בית הספר ואנשי ההוראה וההקשר שבתוכו היא מתקיימת . עם זאת המחקר מעלה תובנה חד משמעית לפיה מעורבות ההורים בחינוך הממוסד , כאשר היא נעשית בדרך הנכונה והמותאמת לצורכי התלמיד והמשפחה , תורמת להתפתחות הילד המתבגר בכלל ההיבטים : הלימודי , החינוכי , החברתי והרגשי .
|
|