|
|
עמוד:98
להם הזדמנויות להשתתף ומזמין אותם לקחת חלק בפעילות בית ספרית . רינאווי ( 2003 ) טען כי למרות החשיבות שההורים בקהילה הערבית רואים בלימודי ילדיהם , הקשרים בינם לבין בית הספר חלשים . ההורים מתייחסים באדישות לבתי הספר . לרוב הם אינם מבקרים בהם ואינם מתעניינים בנעשה בהם . כן מציין רינאווי שמראיונות עם ההורים עולה כי חלק ניכר מהם , עקב חוסר הניסיון או בשל חוסר זמן וסבלנות , אינם מסוגלים לסייע לילדיהם בהכנת שיעורי הבית . נוסף על כך , הם אינם יודעים איך לכוון את ילדיהם למקצועות הלימוד ומוסדות הלימוד לאחר סיום בית הספר התיכון , והמקצועות המועדפים על ההורים אינם בהכרח אלה המועדפים על הילדים ( רינאווי , , 2003 עמ׳ . ( 60 יחד עם זאת , גם במגזר הערבי קיים קשר מובהק בין מעורבות הורים לבין ההישגים הלימודיים , ומעורבות ההורים גבוהה יותר בבתי ספר יסודיים מאשר בבתי ספר על יסודיים . ממצאים אלו דומים לאלה העולים מן הספרות המחקרית . באשר לקבוצות מיעוט אתניות נוספות , בעבודה של בר יוסף , המתמקדת באוכלוסייה האתיופית בישראל , מדווח שקיימים מחסומי שפה , המובילים לתקשורת מצומצמת בין ההורים לבין בית הספר ולחוסר ידיעה של ההורים על מצבם של ילדיהם בבית הספר Bar- ) . ( Yosef , 2001 תשומת לב נדרשת לקבוצה זו , שאחוז ניכר מבניה , בעיקר בגיל חטיבת הביניים והחטיבה העליונה , לומדים במסגרת של פנימיות ( אלמוג , . ( 2008 משמעות הדבר שההזדמנויות לקשרים משמעותיים עם ההורים מוגבלות מלכתחילה , ולמעשה קיים נתק מובהק בין המסגרת הפנימייתית לבין ההורים . סוג אחר של ספרות המתייחסת למעורבות הורים בישראל מתמקדת ביוזמות של הורים בהקמת בתי ספר ייחודיים המשקפים את תרבותם . בית הספר הדמוקרטי ערבי ביפו הוא דוגמה . משפחות ערביות יזמו והקימו בית ספר כחלופה לחינוך האורתודוקסי הנוצרי . הבחירה בהקמת בית ספר זה משקפת את התנגדות האזרחים הערביים ביפו לדחיקתם לשוליים , יחד עם חוסר נכונות להיות משועבדים לתפיסות חינוכיות לא דמוקרטיות . על ידי כך שיזמו את הקמת בית הספר הדמוקרטי הם הגדירו מחדש את זהותם כאזרחים ערבים ביפו , ויצרו מרחב חינוכי תרבותי חדש . ( Levy & Massalha , 2010 ) כמה וכמה חוקרים , שהתמקדו בעיקר במגזר היהודי , בדקו יוזמות של הורים להקמת בתי ספר המשקפים את ערכיהם או את רצונם לקבל שירותי חינוך איכותיים ( ראה למשל , . ( Gofen & Blomqvist , 2014 ; Eyal , 2008 יש לשים לב שבמקרים אלה , ההורים היו ממעמד חברתי מבוסס , בעלי משאבים חברתיים , והם פעלו באופן קולקטיבי להשגת מטרה זו . באופן כללי , מסקירת המצב בישראל כח ֶ ברה רב תרבותית , לא נמצאה התייחסות מספקת ליחסים בין הורים למערכת החינוך בכלל , ובהקשר זה לא הייתה התייחסות מעמיקה להיבט הרב תרבותי והמעמדי . סיכום ומסקנות מערכת החינוך הישראלית היא ביסודה מערכת שיש בה שונות חברתית ותרבותית רבה . לכן נדרשת התייחסות לשונות הזאת ביחסים שבין בית הספר להורים . צורך זה גדול במיוחד לאור
|
|