|
|
עמוד:97
גם בישראל יש הורים המעוניינים להנחיל לילדיהם את ערכיהם ותפיסותיהם החברתיות , וכפי שדווח במחקרים שבוצעו בעבר ( גולדרינג ושפירא , ; 1990 גולדרינג , שביט ושפירא , , ( 1995 ההורים האלה מהווים משאב חיוני למערכת החינוך ולקידום התלמידים בבית הספר ( נוי , . ( 2014 קביעה זו נכונה גם לקבוצות תרבותיות שונות המדגישות הצלחה אקדמית בחינוך ילדיהן , למשל מהגרים מברית המועצות Shor , 2004 ; Rosental & Strier-Roer , 2001 ) ועוד . ( בשנים האחרונות נמצאו מעט מחקרים העוסקים במעורבות הורים בקבוצות חברתיות שונות בישראל . להלן מובא לקט ממצאים מתוך המחקרים בנושא זה . כמה מחקרים שמו דגש על ההיבט המעמדי של אוכלוסיית התלמידים ( ראה למשל רוזנבלט ופלד , . ( 2003 במחקרים אלו נמצא כי בקרב מורים המשרתים אוכלוסיות מבוססות מבחינה חברתית כלכלית יש אמביוולנטיות כלפי מעורבות הורים ושיתופם בעשייה בבית הספר . מצד אחד דיווחו מורים אלו על חשיבותה של מעורבות ההורים בבית הספר , ואף נמצא כי מורים מבקשים לפתח קשרי אמון עם הורים ממעמד חברתי מבוסס , שכן קשרים טובים עמם מחזקים וממצבים את מעמד המורים האלה בבית הספר . מצד שני התברר כי המורים גם מפגינים חששות רבים ממעורבות הורים , כי באינטראקציה שלהם עם ההורים הם חווים קונפליקטים שמערערים על מעמדם המקצועי ומכניסים אי ודאות רבה לעבודתם Addi-Raccah & Arviv-Elyashiv , ) ( 2008 תחושות אלו בולטות פחות בקרב מורים שעובדים בבתי ספר המשרתים אוכלוסייה ממעמד חברתי מבוסס פחות . מורים אלו לא ראו בהורים מן המעמד הנמוך גורם משמעותי , והם העדיפו לבסס את מעמדם בבית הספר על ידי פיתוח יחסי אמון עם עמיתיהם בבית הספר . ( Raccah-Addi , 2012 ; Raccah-Addi & Arviv-Elyashive , 2008 ) אצל ההורים ניתן ללמוד על מגמות אחרות . ממצאי מחקרם של רוזנבלט ופלד משנת 2003 מראים שככל שלהורים יש יותר אמון בבית הספר , כן הם נוטים להיות פחות מעורבים . מ ִ תאם דומה נמצא גם אצל הורים ממעמד נמוך וגם אצל הורים ממעמד גבוה . ממצאים אלו דורשים בחינה נוספת של הקשרים בין אמון לבין יחסי הורים-מורים מנקודת מבטם של הורים לעומת מורים , בהקשרים חברתיים שונים . עבודות אחרות בחנו מעורבות הורים מההיבט המגזרי . במחקרה של פישר מובא תיאור של שלושה בתי ספר מהמגזר - הממלכתי , הממלכתי דתי והערבי - שפיתחו דפוסי מעורבות הורים הנותנים ביטוי למסורות ותרבויות שונות בקהילה וביססו מודלים שונים של שיתוף הורים ( פישר , . ( 2010 גם אצל פרידמן ( בסקירה שבוצעה לוועדת גרינבאום , ( 2010 דווח על הבדלים לפי מגזר : בזרם הממלכתי רמת המעורבות גבוהה יותר בהשוואה לזו שבזרמים הממלכתי דתי , החרדי והערבי . הבדלים בין המגזרים קיימים לא רק בעוצמת המעורבות אלא גם בדפוסים שלה . נמצאו עדויות לכך שבמגזר הערבי ההורים אמנם מייחסים לחינוך חשיבות רבה ( כמו במגזר הממלכתי , ( אולם מעורבותם באה לידי ביטוי בעיקר בזירה הביתית , ואילו בבית הספר הם מעורבים הרבה פחות מאשר ההורים במגזר הממלכתי . ( Zedan , 2012 ) לבנדה , ( Lavenda , 2009 ) שהתבססה על המודל של הובר דמפסי ועמיתיה , מדווחת שבמגזר הערבי ( בניגוד למגזר היהודי ) הורים נוטים לגלות מעורבות בבית הספר רק ב ַ מידה שבית הספר נותן
|
|