מבוא ורקע עיוני

עמוד:44

גורמים אחרים הקשורים למידת האמון נטייתו של אדם לתת אמון בזולתו או במוסדות הציבוריים במדינה מסוימת מושפעת , עוד לפני שצבר ניסיון או יצר קשר עם אותו מושא של אמון , מגורמים אישיותיים , תרבותיים וחברתיים אצל נותן האמון עצמו . נציין אם כן מספר אלמנטים מרכזיים העולים מהספרות המחקרית : נמצא קשר חיובי בין נטייתם של ילדים ושל מתבגרים לתת אמון ובין כמה משתנים הקשורים להוריהם של הילדים ולדרך גידולם . במחקרים שבחנו את הנטייה לתת אמון אצל ילדים מצאו כי קיים מתאם חיובי בין נטייתם של הילדים לתת אמון ובין מידת האמון שהוריהם נוטים לתת באחרים . ( Dohmen et al ,. 2012 ; Ljunge , 2014 ) נמצא גם קשר בין תכונות אישיות אחרות של ההורים , כגון הנטייה שלהם ליטול על עצמם סיכונים ( אם יש בכך צורך ) ומידת האמינות של ההורים בשיחותיהם עם ילדיהם , ובין מוכנותם של הילדים לתת אמון Dohmen et al ., ) . ( 2012 עוד התברר כי החינוך שמעניקים ההורים לילדיהם בעניין מתן אמון בזרים מתווך חלק מן ההשפעה של התכונות האישיות של ההורים ( אם כי לא את כולה ) . ( Rotenberg , 1995 ) יחד עם זאת נמצא שלחינוך הזה יש גם השפעה עצמאית , בלי קשר לתכונות האישיות האלה . ( Stolle & Nishikawa , 2011 ; Dohmen et al ,. 2012 ) סביבה : סביבת המגורים של האדם משפיעה על מידת האמון שהוא מוכן לתת באחרים . מחקרים הראו שמידת האמון בזולת עולה ככל שעמיתיו של האדם מוכנים יותר לתת אמון בזולת ( השפעת עמיתים ) . ( Dohmen et al ,. 2012 ) טענה רחבה יותר הציגו חוקרים מתחומי הגאוגרפיה וחקר העי וּ ר , שטענו כי בהשוואה לסביבת מגורים כפרית , סביבת המגורים העירונית משפיעה לרעה על ההון החברתי של האדם , על קשריו עם הזולת ועל נטייתו לבטוח בזולת . מחקרים אמפיריים אכן הראו כי אנשים החיים בסביבה עירונית נוטים פחות לתת אמון באנשים שהם אינם מכירים . עם זאת יש להתייחס בזהירות לטענה הרחבה לגבי השפעתה של סביבת המגורים העירונית , כיוון שייתכן שההשפעה נובעת מסיבות של השפעת העמיתים , היכרות רבה יותר עם הסביבה , או הרכב האוכלוסייה העירונית . במילים אחרות , ייתכן שבסביבה כפרית הנטייה לתת אמון אכן גבוהה יותר , אך הסיבות לכך הן שבסביבה זו השכנים מוכרים יותר והשפעת העמיתים תומכת יותר בנטייה לתת אמון . השתייכות לקבוצה : אנשים נוטים לבטוח יותר באנשים בעלי שייכות קבוצתית זהה . נטייה זו קיימת גם כאשר השייכות לקבוצה אינה התנדבותית , או כשאין ראיה לכך שאנשים השייכים לקבוצה אכן ייטו יותר להצדיק את האמון הניתן בהם . כך למשל מחקרים שהציעו למשתתפים סכום כסף שיחולק בינם לבין אדם נוסף לפי החלטתו של אותו אדם מצאו העדפה משמעותית אצל הנבדקים לכך שסכום הכסף יחולק על ידי חבר בקבוצה שלה הם שייכים , בלי קשר למוניטין של הקבוצה או להשתייכות התנדבותית אליה . תוצאה זו לא נרשמה עם זאת כשאמרו לנבדקים שהמחלק לא יידע על חברותם בקבוצה Foddy , Platow & Yamagishi , ) . ( 2009 מעבר לכך , אנשים נוטים לבטוח יותר במי שהם תופסים כשייכים לקבוצה תרבותית זהה לשלהם , גם כשההשתייכות הזאת אינה רשמית . דמיון בין תרבויות תורם גם הוא לאמון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא