|
עמוד:92
. ( Hill , 2010 ) לדוגמה , מורים עלולים לפענח לא נכון התנהגויות של ילדים מקבוצות מיעוט ולראותן כשיקוף של חסך תרבותי וחוסר מוכנות ללמוד Cleary & Peacock , 1998 ; Kim , ) , ( 2009 ואת חוסר המעורבות של ההורים הם עלולים לפרש כחוסר עניין כללי בחינוך של ילדיהם . זאת ועוד , לעתים קרובות מורים אינם יודעים כיצד לעזור לילדים שאינם שייכים ל״זרם המרכזי״ , ואינם מכירים או מעריכים פרקטיקות של גידול ילדים שמוצאם במשפחות ממעמד נמוך או במשפחות מהגרים כפי שהם מכירים ומעריכים את גידול הילדים בני הקבוצה הדומיננטית . ( McCarthey , 1997 ; Turney & Kao , 2009 ) בשל חוסר הערכה ולגיטימציה מצד בית הספר למשאבים התרבותיים של קבוצות מיעוט , ההורים בקבוצות אלו אינם נתפסים כמשאב רלוונטי להצלחה של ילדי הקבוצה בבית הספר . יתר על כן , בגלל היותם בעמדה פחות חזקה , הם גם אינם נתפסים כגורם שיכול לתרום ולסייע לבית הספר בכלל . ההורים מצדם אינם יודעים למצות את זכויותיהם ואינם יודעים כיצד להתנהל מול בית הספר . מחקרים מתארים את הקשיים שבהם נתקלים הורים מקבוצות מיעוט , בעיקר מהגרים , כאשר הם באים במגע עם מערכת החינוך . יש להם תפיסות חינוכיות שונות , ציפיות שונות מההתנהגות והלמידה של ילדיהם , קשיי שפה ואוריינות וערכים שונים מאלה המקובלים במערכת החינוך – וכל אלה עלולים להוביל לסכסוכים ולקונפליקטים עם בית הספר Turney ) &( Kao , 2010 ולכך שמורים יתפסו את המשפחות כ״בלתי מעורבות״ . לפי קרוזייר קיימים אפילו סוגי מדיניות ופרקטיקות גזעניות המשפיעות על הרחבת הפער בין הורים מעורבים בחינוך להורים לא מעורבים , ואלה מפלות ודוחקות לשוליים הורים מקבוצות מיעוט Crozier , ) . ( 2001 אכן , נמצא כי הורים מקבוצות לא דומיננטיות עלולים להיתקל במחסומים פסיכולוגיים כגון תחושה של אפליה , חוסר הערכה והבנה וחוסר אמון , המקשים עליהם להיות נוכחים ומעורבים בבית הספר . ( Lee & Bowen , 2006 ) מחקרים נוספים מראים שהורים מקבוצות מיעוט נמצאים בשוליים ונדחקים כאשר הם מנסים להתערב בבתי ספר לטובת ילדיהם Auerbach , 2002 ; Barnyak & McNelly , 2009 ;) , ( Gillborn & Youdell , 2000 זאת בהשוואה ל״הורים לבנים״ מהמעמד הבינוני , שיש להם ההון החברתי תרבותי והמשאבים הכלכליים הדרושים כדי שקולם יישמע . ( Crozier , 2000 ) יתר על כן , נמצא כי הורים ממעמד נמוך חשים מ וּ ד ָ רים מהמרחב הבית ספרי . פלטי למשל מתארת מחקר שבחן מעורבות הורים בשכונת מצוקה באירלנד Hanafin & Annelynce , ) ( 2002 ובו נמצא כי ההורים היו מודאגים בעניין חינוך ילדיהם , אך חשו כאילו הודרו מההשתתפות בקבלת החלטות בבית הספר על עניינים שהשפיעו עליהם באופן אישי ועל ההתקדמות של ילדיהם בלימודים . ההורים שהשתתפו במחקר זה דיווחו שלא מתייעצים איתם כשמגבשים את מדיניות בית הספר . הם הרגישו שאין להם תפקיד בוועדות ובמועצות , ושבדרך כלל הם נדרשו רק כ״חותמת גומי״ , אחרי שרשויות בית הספר כבר קיבלו את ההחלטות . להורים הייתה תחושה שביקוריהם בין כותלי בית הספר אינם רצויים , והם דיווחו על תחושות של חרדה , עצבנות ופחד בפגישות אישיות עם מורים . מגמות דומות נמצאו גם אצל הורים מקבוצות מיעוט אתניות .
|
|