|
|
עמוד:39
כאמור לעיל אמון יכול להיות מופנה כלפי אדם מסוים , אבל גם כלפי ארגון , מדינה , חברה בע״מ , או כל גוף אחר . לצורך העניין די בכך שהגוף יהיה בעל יכולת לבצע פעולות וניתן יהיה לייחס לו מאפיינים כמו מהימנות , כנות וכדומה . מכיוון שכך , חלק מהעוסקים בתחום מבדילים בין רמות הכללה שונות של האמון : החל מאמון בין אישי של אדם פרטי באדם פרטי אחר , המשך באמון במוסד פרטי כלשהו ( למשל אמון בבית הספר הספציפי שבו לומד ילדי , ( וכלה באמון במוסדות במובן הרחב יותר ( אמון במערכת החינוך , אמון בממשלה ) . ( Hardin , 2002 ; Cerna , 2014 ) חוקרים אחרים חשים שהרמות השונות של האמון אינן מובחנות באופן משמעותי , אלא הן גרסה שונה של אותה תופעה . אמון מוסדי ( למשל ) הוא ״מקרה פרטי״ של אמון בין אישי שבו מושא האמון הוא מוסד כלשהו . ניתן גם לתת אמון באדם או גוף מסוים במסגרת הערכה של תכונותיו , או לחלופין במסגרת אמון ״מבני״ – אמון בתפקידו של האדם בתוך הגוף שאותו הוא מייצג . לדוגמה , ייתכן שאדם לא מכיר את המורה של בנו בכיתה א׳ , אולם הוא נותן בו אמון משום שיש לו אמון גבוה במערכת החינוך הציבורית במדינה . חשוב לציין שמאפיינים תרבותיים וחברתיים , כגון מבנה הערכים במדינה שאליה משתייך האדם או השתייכות לאותה קבוצה חברתית , עשויים להשפיע על מידת האמון בין שני אנשים בלי קשר למאפיינים האישיים שלהם ( ונתייחס לכך בהמשך ) . ( Mcleod , 2014 ; Bryk & Schneider , 2002 , 2003 ) לגורמים הלא אישיים המשפיעים על מידת האמון יוקדש חלק נפרד בעבודה זו . מעניין לציין כי אמון המגובה במידע , אם הוא נוצר , גובר על חוסר אמון ״לא אישי״ על סוגיו השונים . במילים אחרות אם אדם לא בוטח במורה של בנו משום שקיים אצלו חוסר אמון במערכת החינוך במדינה , סביר כי לאחר שיכיר את המורה , ויראה כי הוא ראוי לאמון על סמך תכונותיו , ילמד האב גם לתת בו אמון . הבעיה במודל זה היא שכפי שנראה בהמשך , חוסר אמון עלול להוביל לכך שהאב כלל לא יאפשר לאותו מורה הזדמנות להוכיח את מהימנותו , וכך יקרה שחוסר האמון ההתחלתי רק ינציח את עצמו . חוסר אמון – חוסר אמון משמעותו העדרו ( או קיום היפוכו ) של לפחות אחד מהיבטי האמון המצוינים לעיל . יש לציין שעבור חלק מהמרכיבים – בעיקר המרכיבים הקוגניטיביים – די בהעדרו של המרכיב על מנת שלא יהיה אמון , ואילו עבור אחרים – המרכיבים הרגשיים וההתנהגותיים – ניתן להסיק שאין אמון רק מקיום היפוכו של המרכיב . לדוגמה , כדי שאדם לא יבטח במישהו , הוא לא צריך להאמין שהאחר רוצה ברעתו , די בכך שלא יאמין כי האחר רוצה בטובתו . לעומת זאת אם אדם אינו בוטח במישהו , יש להניח שחשיפה לפגיעה מצידו לא תל וּ וה רק בהעדרה של תחושת רוגע , אלא גם בתחושה של לחץ ורמה כלשהי של חרדה ממש . המאפיין הייחודי של העדר אמון או חוסר אמון הוא הנטייה של המצב לשמר את עצמו , בין אם האמון ( או חוסר האמון ) מוצדק ובין אם לאו . בניגוד לאמון , הנוטה לשמר עצמו ואף להתחזק 13 המילה ׳מוצדק׳ משמשת כאן במובן של ׳מוצדק לאחר מעשה׳ . כלומר , אם מושא האמון אכן עומד בציפיותיו של נותן האמון . כאמור , קיימת ספרות פילוסופית ענפה הדנה בשאלת האפיסטמולוגיה של אמון לפני מעשה .
|
|