|
|
עמוד:13
. 4 הנהלת הגיור מקדמת מדיניות ריכוזית אף על פי שכניסת גופים חדשים לתחום הגיור חיונית להמרצת המערכת , המדינה לא עודדה את כניסתם . במקום זה הפך במרוצת השנים " המכון המשותף ללימודי היהדות" למעין מונופול בתחום ההכנה לגיור . בעקבות זאת נסגרו עמותות מצליחות בזירת הגיור , ואחרות מתקשות להמשיך לפעול , לפתח יוזמות חדשות להסברה , להגדיל את מספר התלמידים שלהן ולמנוע נשירה . . 5 החברה הישראלית , בכללותה , אינה נרתמת לטובת הגיור החברה הישראלית הכללית אדישה לגיור או , לחלופין , ממקדת את תשומת לבה במתיחת ביקורת על הדיינים . כמובן , אווירה כזאת אינה האווירה המתאימה לעידוד הקבוצה הלא יהודית להצטרף להליכי הגיור . יחסה של החברה הדתית ציונית מהוסס גם הוא והיא מתקשה לגייס את אנשיה לטובת האתגר ; חלקים מסוימים של החברה החרדית הגדילו לעשות והם מנהלים מסע של דה לגיטימציה לגיור . התוצאה של כל אלו היא היעדר פעולות סיוע ותמיכה במתגיירים והמשך ההתנגדות לגיור מצד גורמים חרדיים וחרד"ליים בלא שניתן לה מענה דתי הלכתי הולם . מה אפשר לעשות ? אילו המלצות יש לאמץ כדי להביא להגדלה ניכרת של מספר המתגיירים בישראל , במסגרת ממלכתית ועל בסיס הלכתי מוצק ? המלצות מעשיות לקידום הגיור בישראל הנחת המוצא היא שאפשר לקדם את הגיור ולהגדיל משמעותית את מספר המתגיירים . מדובר בשינוי מערכתי . כל אחד מן הגורמים , בלי קשר לגורמים אחרים , יכול לשפר את המצב העגום המוכר לנו היום . להלן רכיבי התכנית העיקריים : . 1 שינוי שיח המספרים : התמקדות בקבוצה המעוניינת ביותר בגיור יש להציב יעד גיור מציאותי ולהתמקד בסיוע למתעניינים בגיור : צעירים , ובמיוחד צעירות , עד גיל , 30 ממוצא יהודי מובהק ( אב או סב יהודי , ( ששיעור
|
|