הג'יהאד של סאדאת

עמוד:44

הג'יהאד של סאדאת שמעון מנדס . הוצאת אפי מלצר , תשע 320 , 2015 "ה עמ' ד"ר אורי מילשטיין | פילוסוף ביטחוני והיסטוריון צבאי ספריו של הפרופ' ליחסים בין לאומיים מאוניברסיטת חיפה , אורי בר - יוסף - " הצופה שנרדם" , ( 2001 ) על המחדל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים , ו"המלאך" ( 2010 ) על סוכן " המוסד ד"ר , " אשרף מרואן , חתנו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר - קבעו במידה רבה את השיח הישראלי על אותה מלחמה . הוא הציג שתי תזות עיקריות : הראשונה , שידענו הכל על המלחמה הממשמשת ובאה , אך ראש אמ"ן , האלוף אלי זעירא , מנע , בחשיבתו המעוותת ובשחצנותו הקיצונית , את הסקת המסקנות הנכונות ; והשנייה , שאשרף מרואן היה מגדולי הסוכנים בהיסטוריה וגדול הסוכנים הישראליים בפרט . מעטים מאוד התייחסו ברצינות לטיעונו של אלי זעירא בספרו " מיתוס מול מציאות , " שאשרף היה סוכן כפול , ושהוא איננו גדול ההצלחות של " המוסד , " כפי שטענו בר - יוסף וראש המוסד צבי זמיר , בספרו " בעיניים פקוחות" . ( 2011 ) היה זה כישלון ענק של המוסד שהכשיל גם את אמ"ן בכלל ואת זעירא אישית . עכשיו בא סגן אלוף בדימוס , המזרחן שמעון מנדס , ששירת באמ"ן במלחמת יום הכיפורים , ועל סמך מקורות ישראלים , לרבות בר - יוסף וזמיר , ועל סמך מקורות מצריים , אמריקאים ואחרים , הוא הגיע בספרו " הג'יהאד של סאדאת , " למסקנה שלא רק שזעירא צודק - אלא שהוא צודק בגדול , ומעבר למה שהבין בעצמו . מבחינת מנדס , האחראי הראשי בפרשה קריטית זאת בתולדות מדינת ישראל הוא המזרחן , פרופ' אמריטוס שמעון שמיר מאוניברסיטת תל אביב . כאיש מילואים באמ"ן באוקטובר 1970 שמיר " ביטל את אישיותו של סאדאת ותיאר אותו כחדל אישים" ( עמ' . ( 196 בתיאורו הכושל הזה עיצב שמיר את החשיבה הישראלית המוטעית כלפי סאדאת . לפי מנדס , סאדאת היה גאון מדיני וצבאי , שהונה את מנהיגי ישראל ואת ראשי מערכת הביטחון שלה כמעט בכל התחומים . אשר למרואן , סאדאת שתל אותו במוסד הישראלי כשהורה לו לספק לישראל חומרים סודיים ביותר וכך לרכוש את אמונם . זאת כדי שיום לפני פרוץ המלחמה הוא יזהיר את ישראל על בואה . סאדאת רצה שצה"ל ייזום התקפה אווירית מקדימה ומשבשת , כדי שישראל תואשם בפרוץ המלחמה . היו לו אמצעים לסכל את ההתקפה המקדימה ולהפיל את המטוסים הישראלים , וכך לנצח במלחמה עוד לפני שפרצה . המעשה החיובי ביותר שעשתה ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר באותה מלחמה היה מניעת התקפה אווירית מקדימה . עם זאת , מהלך זה של מאיר זכה אז וזוכה היום לביקורת קטלנית מצד רוב אנשי הצבא . מנדס הוא חבר ב"פורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" ומשתתף קבוע בסדנאות " אלפרדו" להפקת לקחים . ספרו הוא אור ביקורתי ואינטלקטואלי בקצה המנהרה החשוכה של החשיבה המודיעינית הישראלית לפני מלחמת יום הכיפורים , ושל המאמצים למנוע את החקר האמת מצד אנשי מערכת הביטחון והאקדמיה . טיעונו המרכזי של מנדס הוא שאלי זעירא , צבי זמיר ואורי בר - יוסף – כולם אינם מבינים את התרבות הערבית בכלל , ואת זו המצרית בפרט . בלי הבנה מעמיקה של תרבות זאת ניתן לדעת את העובדות אך לא להבינן . לפיכך המחדל הישראלי לא היה מודיעיני , אלא תרבותי , והוא ממשיך גם אחרי 40 שנה . › אני ואחי נגד בן דודי אריאל רוניס . יהוד - מונוסון , הוצאת אופיר ביכורים , תשע 211 , 2014 "ה עמ' נעם טפר | ערביי ישראל , אלה הקרויים ערביי , ' 48 חיים במציאות מורכבת . מבחינתם התשובה לשאלה מי אתה - ערבי , מוסלמי , או ישראלי - היא רק אחת מהתשובות לשאלות הקיומיות עמן הם מתמודדים . הערבי החי באום אל - פאחם למשל , מתמודד עם הפער המובנה שבין הנוער למבוגרים , בין המאמינים המתפללים חמש פעמים ביום לבין החילוניים , ואת המאבק היום יומי לעבוד , ללמוד , להקים משפחה ולפרנס . רק אם נשקלל את אלה נוכל אולי להבין עם המציאות המורכבת שאיתה מתמודדת אחת הדמויות בספר- אורי , רכז השב"כ הצעיר שמכסה את הכפר ארד א - סלאם . אורי , בן הכפר המבוקש , בלאל ושאר הדמויות הן רק מקצת הדמויות ששיבץ אריאל רוניס בספר " אני ואחי נגד בן דודי" – אנא ואחי עלא אבן ח'אלי - ביטוי מוכר לכל מי שהפעיל מקור בימי חייו . כולם מוכרים את כולם . כל אחת

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר