|
|
עמוד:41
סין : משושלות לקונפוציוניזם סין נחשבת לתרבות הרצופה העתיקה בעולם , גם אם מבחינה פוליטית נעה לסירוגין בין איחוד לפירוד . לעתים אף נכבשה בידי זרים , שמרביתם התמזגו לתוך תרבותה והפכו חלק בלתי נפרד ממנה . ההיסטוריה הסינית החלה עם תקופת שלושת המלכים וחמשת הקיסרים , ב 2800 - לערך לפנה . "ס לתקופה זו מאפיינים מיתולוגיים מובהקים וממנה ואילך מתוארות תולדות סין לפי השושלות שמשלו בה . הראשונה היא שושלת שיה , מלפני כ 4200 - שנה , שלימיה מיוחסת תחילת ביסוס המערכת הממשלתית . אחרי ימי שושלת שיה הגיעו אלה שהנציחו את סגנון המערכת , שאנג וצ'ו . זו האחרונה התקיימה במשך הזמן הרב ביותר בסין , מ 1220 - לפנה"ס ועד 256 לפנה"ס , אף כי שליטתה היתה מלאה רק עד 770 לפנה"ס . בתקופתה חולקו שטחים רבים כאחוזות פיאודליות בין בני משפחות השליטים , בני ברית , חברים ובעלי כוח . כך התחלקה סין לישויות פוליטיות רבות , קטנות מאוד ברובן . מכאן נגזרה " תקופת האביב והסתיו" ( 722-481 ) ס"לפנה , שבמהלכה התבזר בהדרגה מרכז הכוח השלטוני בסין . שליטים צבאיים מקומיים החלו להתחרות על ההגמוניה בתחומי ממלכת ו'צ . כל אחת ממאות המדינות שקמו במהלך התקופה המשיכה להיות כפופה לשושלת ו'צ , אך בפועל השליטה היתה נתונה בידי אנשי שררה מקומיים . למרות כל זאת , תקופה זו התאפיינה בפריחה פילוסופית ובצמיחת תנועות חשובות כגון הקונפוציאניזם , הטאואיזם ועוד . במאה החמישית החלה " תקופת המדינות המתלחמות" ( Warring States Period ) שהסתיימה ב 221 - לפנה"ס , עם איחודה של סין בידי שושלת צ'ין . באותה תקופה שרי צבא ובני אצולה סיפחו לאחוזותיהם כפרים , ערים ומדינות זעירות סמוכות ושלטו עליהם , כך שבמאה השלישית לפנה"ס נוצרו שבע מדינות עיקריות שבראשן עמדו מלכים . אז גם החלו בבניית החומות , שנועדו להגן על הממלכות מפני פלישת שבטים ברבריים מהצפון . חומות אלה היוו את היסוד לחומה הסינית המאוחרת יותר . התקופה באה לסיומה כשממלכת צ'ין הביסה את יתר המדינות ומלכה הפך לקיסר הראשון של סין המאוחדת , ב 212 - לפנה"ס . האימפריה המאוחדת של צ'ין , שהשתרעה על השטח המהווה את צפון-מזרח המדינה היום , התקיימה רק 12 שנים . בימי שושלת האן , שעלתה אחריה , הפך הקונפוציוניזם לדת המדינה ולפילוסופיה המנחה אותה , מאז ועד קץ העידן הקיסרי בתחילת המאה ה . 20 - הערות 1 בעיקר על פי ויקיפדיה 2 שם זה לקוח משם הספר "רשימות האביב והסתיו , " ספר ההיסטוריה הרשמי של מדינת לו . 3 השם לקוח מ"רשימות המדינות המתלחמות , " תיעוד היסטורי של התקופה שנכתב בתקופת שושלת האן , השושלת ש"ירשה" את שושלת צ'ין . עם זאת , השימוש בעריקים טמן בחובו גם איום : בגידה באדוניהם החדשים . במקרה הטוב הם פעלו למען האינטרסים שלהם עצמם , ובמקרה הגרוע יכלו להיות סוכנים כפולים , שסיפקו מידע כוזב והמשיכו לשמש את שולחיהם . אף שבדרך כלל העשירים ורבי הכוח הם שתפשו את תשומת לבם של כותבי ההיסטוריה , בין העריקים נכללו גם אנשים פשוטים . דוגמה בולטת עוסקת באשה מקומית שנסיך צ’ו הרג את בעלה . כשהזדקנה האשה , עברה להתגורר בעיר צ’י צ’נג . רצה הגורל ואותו נסיך נמלט לעיירה לאחר שהותקף על ידי יריביו . בתגובה האשה קלעה חבל שאורכו תאם את גובה חומות העיר , וכשהגיעו כוחות היריב - שלשלה את החבל מהחומה , והם מיהרו לטפס בו . לאחר שכ 60 - לוחמים טיפסו למעלה נקרע החבל , אך אז הקים הצבא מהומה רבה . נסיך צ’ו נתקף אימה ונמלט מאחד השערים , ואז חדרו יריביו לעיר וכבשו אותה . בתקופת האביב והסתיו פותחו , לעתים עד כדי שלמות , טכניקות שנועדו להשפיע על מדינות אויבות . בעיקר נעשה שימוש בפיתויים מיניים ובשוחד , כדי להשחית ולחתור תחת שליטים . כמו כן הפצת שמועות כדי לקעקע מעמדם של אנשים הוכחה כיעילה ביותר . גם ההתנקשויות היו כלי אהוד לסילוק יריבים , בעיקר נוכח מחירן הנמוך בהשוואה למערכות צבאיות ממושכות . לבסוף , הלך וגבר השימוש במרגלים לצורך השגת מידע חיוני שנציגויות דיפלומטיות ועריקים לא הצליחו לספק . אחד הסיפורים הידועים מתקופה זו עוסק בקונפוציוס עצמו , עת שימש שר משפטים במדינה הזעירה לו . הצלחתו של קונפוציוס בהכנסת סדר ובהשלטת עקרונותיו הדאיגו את השליט השכן . בעצת יועציו , בחר ב-80 יפהפיות שהיטיבו לנגן ולרקוד , הלבישן בבגדים יפים ושלח אותן ללו . משהוכנסו לחצרו של שליט לו הזניח זה את כל ענייני המלוכה , פסק להקריב קרבנות ואפילו אנשי חצרו לא זומנו למשך מספר ימים . לא ייפלא אפוא שקונפוציוס הפוריטן עזב את החצר . לקראת סוף התקופה המדוברת כבשה מדינת וו את מדינת יואי , והחזיקה את מלכה ג’ו ג’יאן בשבי . כששוחרר שאף נקם , אך ידע שארצו עדיין לא חזקה דיה למלחמה בוו . החכם וון צ’ונג יעץ לו להשתמש בתשע טכניקות שיביאו לחורבן מדינת וו . בין היתר יעץ לו להעניק מתנות רבות לשליט ומתנות ושוחד לשריו ; לתת לשליט במתנה נשים יפהפיות שיסחררו ראשו ; לשלוח לשליט בנאים ואומנים מוכשרים וחומרים יוצאי דופן שיניעוהו לבנות ארמונות וכך ירוקנו אוצרותיו ; ומנגד לדאוג לשגשוג ארצו שלו . תחילה שלח ג’ו ג’יאן אלפים להרים , כדי שיכרתו עצים . יום אחד הם מצאו שני עצים קדושים עצומי ממדים . אלה נכרתו , קושטו בפאר רב ונשלחו כמתנה לפו צ’אי מלך וו , כדי שישמשו אותו לבניית ארמון . פו צ’אי אכן התפתה והחל בבניית מגדל מפואר . העבודה נמשכה שנים אחדות והתישה את עמו . לאחר מספר שנים , החליט ג’ו ג’יאן שהגיע שלב שיגור הנשים . ראש הממשלה שלו איתר שתי נשים , השי שי וצ’נג טאן , שהולבשו במיטב המחלצות ומשך שלוש שנים ספגו דעת ולמדו את הלכות החצר ומיני תענוגות ושעשועים . בתום הכשרתן הוענקו השתיים למלך וו כאות לנאמנותו של ג’ו ג’יאן . ראש ממשלתו של פו צ’אי חשד כי מדובר במזימה והטיף לזהירות , אך מלכו התעלם ממנו ובלע בתאווה רבה את הפיתיון . הוא היה כה מסוחרר משתי הנשים , שבמהרה התעלם מכל המתרחש מחוץ לחדריו הפרטיים . שיחות מיטה ארסיות החלו לקעקע את מעמדו של ראש הממשלה , שניסה לשווא להיאבק על מקומו , אך המלך עייף ממנו והורה לו להתאבד . ללא ניהולו , הגיעה המדינה חסרת ההנהגה למחסור חמור . מדורבן על ידי שתי מאהבותיו , פתח פו צ’אי במלחמה נגד שכנתו קוי . ג’ו ג’יאן זומם המזימות ניצל את ההזדמנות - ויצא למלחמת הנקם שלו , שנמשכה תשע שנים . הוא השמיד את צבאה של וו ולבסוף לא נותר לפו צ’אי אלא להתאבד . לפני כן , כשהבין ששתי הנשים היו סוכנות אויב , הוא הוציא אחת מהן להורג בעוד חברתה הצליחה להימלט . בתקופת האביב והסתיו עסקו רבות בניבוי וחיזוי , וזאת בהיעדר מידע מספק ממקורות אחרים . בחפשם אחר מידע מהימן לגבי דרכי השימוש בעריקים טמן בחובו גם איום : בגידה באדוניהם החדשים . במקרה הטוב הם פעלו למען האינטרסים שלהם עצמם , ובמקרה הגרוע יכלו להיות סוכנים כפולים , שסיפקו מידע כוזב והמשיכו לשמש את שולחיהם
|
|