|
עמוד:13
היוונים והיהודים . גם סיפורו השני של יוספוס על יהודי בבל בקדמוניות כ' , 17—69 סיפור גיורם של מלכי חדייב ( אדיאבנה , ( מגלה תמונה דומה . גם המלך הפרתי וגם הטוענים לשלטון חיזרו אחרי תמיכתה של הממלכה הקטנה שמלכיה נתיהדו , והדבר היה בו רק כדי להוסיף לכוחה ולמעמדה של יהדות בבל . אין ספק כי יהודי בבל היו שותפים לאיבה של הפרתים כלפי רומי . בימי מלחמת החורבן שלחו מלכי אדיאבנה תגבורת למגיני ירושלים , וזו אף הצטיינה בגבורתה ( מלחמות ב . ( 356 ו ; 520 כבר ציינו את מקומם של היהודים במרד הפרתי נגד טריינוס , ותהא הסיבה להתקוממות זו אשר תהיה , ברור שמאחוריה הסתתרה ההרגשה כי מוטב להיות תחת שלטון פרתיה ולא תחת שלטונה של רומי . ביטוי לרגשות אלה ניתן גם בשעת חילופי המשמרות בשלטון הפרתי פרסי , שכן בתלמוד נרמז לא פעם על חששותיהם של חכמים עם עליית בית המלכות הססאנית . כשמת ארטבן החמישי , האחרון למלכים הארשקים , הכריז האמורא רב : "נתפרדה חבילה" ( עבודה זרה י , ב . ( חיי היהודים בבבל בתקופה ה פ ר ת י ת עד כאן עמדנו על המיוחד במסגרת המדינית של יהודי בבל בימי הבית . אולם אם באנו לתאר תולדות יהדות זו , הרי שאין להכחיש כי ידיעותינו בתחום זה כמעט אפסיות , ובפרט בכל הנוגע לחיים תרבותיים רוחניים . את העובדה הזאת של אפס ידיעה החלו לטשטש במרוצת הזמן , ומשנהפכה יהדות בבל למרכז היי היצירה ולמנהיגתה של היהדות העולמית החלו למלא את החסר . כך נוצר מעין אנאכרוניזם הרואה ביהדות בבל את מרכז הכובד של עם ישראל עוד בימי הבית השני , וכאילו היא היא שהזרימה תורה לארץ ישראל גם בדורות קדומים . רעיון זה כבר נמצא בתלמוד הבבלי ( סוכה כ , ב , ( והוא חוזר בצורות שונות בדברי הגאונים , ואף נקלט בספריהם של מחברי תולדות ישראל בזמן החדש . לגישה זו אף נתלוותה אידיאליזאציה אחרת , שכאילו פסחו על יהדות בבל כל אותן גזרות מלכות הידועות לנו מתולדות השלטון הרומי בארץ ישראל , וכתוצאה ישירה מכך יכלו יהודי בבל להתמסר לחיים יהודיים שלמים יותר , הכוללים חיי תורה פוריים במיוחד . בסקירתנו כבר ראינו , ועוד נראה להלן , כי אמנם אין למעט בחשיבות שבהבדלי המשטר והמלכויות בבבל לעומת ארץ ישראל הרומית , דבר שוודאי תרם לאופיר , המיוהד של יהדות בבל . ואולם מאידך גיסא ידעה יהדות זו רדיפות גם בימי הבית , ועוד יותר בימי מלכות בית ססאן ובפרט במאה החמישית , דהיינו המאה האחרונה לתקופת התלמוד . אשר לימי הבית השני , אין בידינו לצרף אפילו עובדות בודדות לכדי
|
|