הקדמה

עמוד:9

הקדמה משל עממי מספר על להקה של צפרדעים שיצאה מן הביצה וטיילה לה בסביבה . לפתע נפלו שתי צפרדעים לתוך בור עמוק . שאר הצפרדעים התגודדו יחד סביב הבור . מלמטה נשמעו קולותיהן של הנופלות : "הצילו , הצילו , עזרו לנו לצאת מהבור " ! אך החברות לא יכלו לעזור . הבור היה עמוק מאוד והצפרדעים לא יכלו לעשות דבר . שתי הצפרדעים החלו לקפוץ בכל כוחן בניסיון להיחלץ מן הבור . הן ניתרו שוב ושוב , אפילו עזרו זו לזו בניסיון להתרומם גבוה יותר – אך ללא הצלחה . גם אם היטיבו לקפוץ , שפת הבור הייתה גבוהה הרבה יותר . כשראו החברות עד כמה הבור עמוק , הן צעקו לצפרדעים שנפלו : חברות יקרות , חבל , זהו בור עמוק מידי , אין לכן שום סיכוי לצאת מכאן בחיים ! עם כל הצער אין ביכולתנו לשנות את רוע הגזרה , הצפרדעים שבבור יסיימו את חייהן ללא מים מזון וחברה . אולם לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהן בקלות כל כך . שתי הצפרדעים התעלמו מהצעקות של חברותיהן מלמעלה וניסו לקפוץ החוצה בכל כוחן , בשעה שהצפרדעים מלמעלה ממשיכות לצעוק ולסמן להן בכל מיני דרכים בידיים וברגליים שאין להן סיכוי לצאת מכאן ... כעבור זמן מה של ניסיונות סרק , החלה אחת הצפרדעים להתעייף . היא ראתה את גובה הדפנות של הבור , שמעה את עצתן של הצפרדעים והבינה שאין לה בעצם סיבה להמשיך ולהתאמץ . כוחותיה אפסו והיא נכנעה . שכבה על קרקעית הבור היבשה , פשטה את רגליה והמתינה למותה . הרעב נתן בה את אותותיו גם המאמץ הגדול הכריע אותה , והידיעה שאין לה בשביל מה להמשיך להתאמץ הכיתה בה ללא רחם . היא נפחה את נשמתה ומתה בקרקעית הבור . הצפרדע השנייה לא ותרה . היא ניסתה והמשיכה בכל כוחה לקפוץ יותר ויותר גבוה . היא ידעה שכוחן של צפרדעים הוא ברגלים והיא ניסתה לנתר בכל הכוח שעוד נותר בה . הצפרדעים מלמעלה המשיכו לסמן לה בתנועות ולצעוק לעברה מפתח הבור : "אין לך שום סיכוי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא