תודות

עמוד:10

וכך זה נמשך , עד לפני שנים אחדות , כאשר הבנתי בצורה מפוכחת ש–2003 תסמן את יום השנה החמישים להקמת קבוצת המחול של מרס קנינגהם . ( Merce cunningham dance company ) אף על פי שהם אקראיים במהותם , תאריכי יעד כאלה - כדוגמת ימי שנה - משרתים מטרות רצויות . בלעדיהם , היה עלול משחק ההמתנה להימשך לנצח . ואכן : בשעה שכתב היד נשלח לדפוס , קנינגהם מתכונן לשתף פעולה עם שתיים מלהקות הרוק ההרפתקניות ביותר על פני כדור הארץ : ר ד י ו ה ד ו ס יג ו ר ר ו ס . לאחר עשורים שבהם עבד בעיקר עם האוונגרד האלקטרוני , עשוי בהחלט שיתוף פעולה כזה לחנוך עידן חדש של עבודה עם שוליה הרחוקים של המוזיקה הפופולרית . כרגיל , מתעורר בי פיתוי עז למשוך בבלם החירום , אבל לטוב או לרע , עברנו כבר את נקודת האל–חזור . כשלוקח לפרויקט זמן רב כל כך להסתיים , הוא צובר רשימת חובות ארוכה , הן אישיים והן מקצועיים . אני אסיר תודה במיוחד לחברים ולעמיתים הרבים שקראו חלקים מכתב היד והעירו עליו : סאלי ביינס , סטיב פקסטון , ולדה סטרפילד , לין גרפולה , מינדי אלוף , רוג'ר שטק , סטנלי קאופמן , אלן פוגלסנגר ולאורה ג'ייקובס , ליסה נוגל ואיריס גרלנד זכרה לברכה עזרו לי להבין חלק מהדרכים שבהן משתמש קנינגהם בתוכנת מחשב ככלי כוריאוגרפי . הקרן הלאומית למדעי הרוח וקרן רוקפלר היו נדיבות דיין להעניק לי מלגות שפינו זמן למחקר ולכתיבה , זמן שהיה מוקדש אחרת להוראה . על עזרה בארכיון ברצוני להודות לדייוויד וון מקרן המחול ע"ש קנינגהם , ( cunningham dance Foundation ) ללאורה קון מנאמנות ג'ון קייג' ( John cage Trust ) ולמדליין ניקולס והצוות הנפלא שלה באוסף המחול של הספרייה הציבורית של ניו–יורק במרכז לינקולן לאמנויות הבמה . נעמי שטרן סבסדה בעקיפין את מסעותי החודשיים כמעט לעיר ניו–יורק , באירוח בדירתה וגם כי סבלה אותי בשקט . אני חב חוב גדול

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא