|
|
עמוד:13
[ 1 ] הקדמה האונטולוגיה הפוליטית של התנועה יש לשלב מימד קינטי וקינסתטי באבחונה של תקופתנו , כי ללא מימד כזה , כל השיח על המודרניות עוקף לחלוטין את מה שבו המודרניות אמיתית מכול . ( Sloterdijk 2000 b : 27 ) ב–31 בדצמבר 2000 פרסם הניו - יורק טיימס מאמר מאת עורכת המחול הבכירה אנה קיסלגוף בשם " חיבה מיוחדת לבלנשין , והרבה תקלות בילט–אין , " סקירה של סצנת המחול הניו–יורקית לשנה שזה עתה הסתיימה . בנקודה מסוימת בטקסט קיסלגוף כותבת : " עיכובים ועצירות . קראו לכך טרנד או טיק , אי–אפשר להתעלם מתדירותם הגוברת של רצפים מגומגמים בכוריאוגרפיה . צופים המחפשים זרימה או המשכיות תנועתית זכו להיצע זעום ביותר ברבות מהבכורות " . לאחר שפירטה כמה מהכוריאוגרפים ה"מגמגמים , " החל מדייוויד דורפמן הפועל בניו–יורק וכלה בוויליאם פורסייט , שפעל ( אז ) בפרנקפורט , סיכמה קיסלגוף : " הכול
|
|