|
|
עמוד:11
זאת , המשמעות של ' כלב שוטה' לא היתה קיימת , שכן התשובה לשאלה איזה כלב נחשב לשוטה אינה מוכתבת על ידי המציאות . רק הסימן ' כלב שוטה' מכונן את הקטגוריה ' כלב שוטה , ' וליתר דיוק , השניים מכוננים זה את זה בו זמנית ובאופן שאי אפשר להפרידם , באמצעות השימוש שהקהילה הלשונית עושה בהם . כאשר מה ששייך לקטגוריה ' כלב שוטה' משתנה , הסימן כולו משתנה , ונהיה סימן חדש . העיקרון הזה חל גם על סימנים מורכבים פחות , כמו המילה ' כלב' או ' ירוק . ' עוד עיקרון חשוב שעמד עליו סוסיר הוא המערכתיות , ההבדל . שום סימן אינו מתקיים לבדו . סימנים מתקיימים רק בתוך מערכת , ומשמעותם נקבעת רק מתוך השוואה לסימנים אחרים . ' בלשון ' , הוא אומר , ' ישנם רק הבדלים . [ ... ] בין אם נתייחס למסמן ובין אם נתייחס למסומן , הלשון אינה כוללת לא רעיונות ולא צלילים שקיומם קודם למערכת הלשונית , אלא רק הבדלים מושגיים והבדלים קוליים הנובעים ממערכת זאת' ( סוסיר , . ( 188 גם אם נסכים שהמשמעות אינה מוכתבת על ידי המציאות קודם להיות הסימנים , אין פירושו שאותה מציאות , תהא אשר תהא , ראויה להתעלמות גורפת . תאוריית הסימנים של סוסיר , המבוססת על הטרמינולוגיה כפולת הפנים של מסמן מסומן , לא משאירה מרחב ליסוד שלישי , כגון ' דבר , ' ' מציאות' או ' רפרנט . ' סוסיר פשוט לא גילה עניין לא בשאלת הנגישות של השפה לממשי ולא בשאלת יכולתה של השפה לשנות את תנאי הקיום האנושי , והוא מי שכנראה אחראי 2 דוגמת ' הכלב השוטה' מבוססת באופן הדוק על דוגמת ' ה קר' שנותן ג'וזף ( Joseph ) במאמרו על סוסיר . 3 בעז ערפלי דן ב'כלב' בתור יחידה תרבותית משמעותית ורבמשמעית ברומן ' תמול שלשום , ' מצד אחד יצור בזוי ומצד אחר אמיץ , נאמן וכיו"ב , והוא מראה עד כמה ה'כלב' שונה מיצור פיזי גרדא ( ערפלי , . ( 174
|
|