|
|
עמוד:8
שכיום ראוי לבחון אותה בכובד ראש , שכן האפשרות שהמצב הנוכחי יישאר כפי שהוא לאורך זמן הולכת ומתחזקת . מה סיבת הדבר ? נראה שכל בעלי העניין שבעי רצון ממצב זה של סמיפרופסיונליות : המעסיקים – מנהלי בתי הספר ומשרד החינוך – נהנים משמירת הגמישות שבידם בכל הקשור לאוכלוסיית היועצות בהטלת עוד ועוד מטלות על כתפיהן , וזאת מבלי להידרש לתקינה של הממלאות תפקיד זה , ואילו היועצים עצמם מביעים בכל המחקרים שביעות רצון ממוצעת-גבוהה מעבודתם ( ארהרד . ( 2008 , 1998 נראה כי לביזור שבזהותו המקצועית של הייעוץ יש יתרון רב ערך , שכן הוא מאפשר ליועצים אוטונומיה מקצועית גבוהה ביותר בהשוואה לשאר אנשי מערכת החינוך . ליועצת נשמרת במידה רבה העצמאות לתעדף את הנושאים שבהן תעסוק , להחליט על הקצאת משאבי הזמן העומדים לרשותה , והיא אף אינה נדרשת להציג עדויות לגבי יעילות עבודתה ותוצריה . ועם זאת , בחינת הזהות המקצועית של מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל נעשית דוחקת יותר ויותר לנוכח יחסי הגומלין ההדוקים בין המקצוע לבין מרקם המערכות שבהן הוא פועל והצורך החיוני בהתאמה ביניהם . קשה להשיג התאמה זאת לנוכח הקצב המסחרר של השינויים המתחוללים בסביבות שהייעוץ נמצא עמן ביחסי גומלין הדוקים . מערכת החינוך בכל הרמות – משר החינוך ועד מנהל בית הספר – מצפה שהיועץ יהיה פעיל במימוש מדיניותה ובהשגת מטרותיה . לדוגמה , מעורבותו הרבה של הייעוץ בעשור האחרון במניעת אלימות בבתי הספר ובטיפול בתלמידים עם ליקויי למידה משקפת ציפייה זאת . במקביל שואף הייעוץ החינוכי , ככל מקצוע , להיות רלוונטי ומשמעותי במידה מרבית לתהליך ההשתנות הדרמטי המתרחש בעידן הפוסט-מודרני . קצב ההשתנות בעת הזאת הוא מסחרר : מהפכת התקשוב והמהפכה הביו-טכנולוגית , טשטוש ההגדרות החברתיות והתרבותיות , התמורות האידאולוגיות הערכיות , השינויים במבנה המערכת המשפחתית ובחלוקת התפקידים המגדרית והריבוי חסר-התקדים של אפשרויות הבחירה בכל תחום – כל אלה מזינים את התעצמות הקצב . גלים אלה של חליפות ותמורות , נוסף על השינויים המתחוללים בתוך החברה בישראל , מגיעים לכל בית ספר ולכל כיתה ואינם פוסחים גם על מקצוע הייעוץ החינוכי . במציאות זאת מתחדדת שאלת הזהות המקצועית במישורים שונים – בין יועצת בית הספר לבין המנהלת , המצפה כי היועצת תהיה שותפה פעילה לשיווק בית הספר לנוכח אפשרויות הבחירה הרבות המצויות בידי התלמיד ומשפחתו ,
|
|