|
|
עמוד:10
פוזיטיביסטיות המעוררות התנגדות לקבלת הגישה הפנומנולוגית ; שיתוף פעולה ותיאום בין המורים ובין המדריכים בהכשרה המעשית וכן בין מורי המתודולוגיה ומורי תחומי הדעת הדיסציפלינריים ; קשיים בהוראת המתודולוגיה , שהיא תהליכית במהותה ודורשת הבשלה וזמן , במגבלות הזמן המוקצה לה בתכנית הלימודים ; והצורך להבהיר לסטודנטים את הרלוונטיות של המתודולוגיה האיכותנית ללימודיהם . בהמשך לבר שלום ( 2006 ) מדגיש המאמר את מורכבות המעשה החינוכי , שנוסף על עיסוקו בגורמים תרבותיים-ערכיים , הוא בעל הקשרים קהילתיים , פוליטיים , כלכליים , דתיים ולאומיים . על המורים לעתיד ללמוד כי חקירת המעשה החינוכי וההקשר שלו באופן איכותני , וכן חקירת תפיסותיהם שלהם , תיתן מענה מתאים לעשייה חינוכית אפקטיבית . המאמר סוקר קורסים להוראת המחקר האיכותני במכללות להוראה ומציג רעיונות להוראתו באופן הרלוונטי להתמודדותם של מורים עם האתגרים המקצועיים שיעמדו לפניהם . שלושת המאמרים המופיעים בחלקו השני של הספר מדגימים עקרונות לבניית קורס במחקר איכותני על ידי תיאור קורסים מסוימים . דלית יסעור-בורוכוביץ , גלית ינאי-ונטורה , אריה רשף ורוחמה גוסינסקי מציגים במאמרם ״לפקוח את העין האיכותנית : מודל הוראה תלת-שלבי של מחקר איכותני״ מודל הוראה שפותח בחוג לשירותי אנוש במכללת עמק יזרעאל , ומטרתו חשיפה רציפה והדרגתית של הסטודנטים לסגנון החשיבה , הכתיבה והחקירה האיכותנית . המאמר דן בשלושת שלבי המודל ומתאר את השאלות והלבטים שליוו את בנייתו , כמו למשל : מתי רצוי להתחיל ללמד מחקר איכותני ? כיצד לתכנן את קורס המתודולוגיה העיקרי ? והאם נכון לשלב בין שתי הגישות - האיכותנית והכמותית - למחקר מדעי ? הספרות התאורטית עוסקת בסוגיות אלה , אך בעיקר בדרך תכנונו של הקורס העיקרי להוראת המחקר האיכותני Blank , 2004 ; Poulin , 2007 ; Shek , ) . ( Tang , & Han , 2005 מאמר זה מרחיב את היריעה התאורטית ובוחן כיצד יש לשלב את הוראת המחקר האיכותני על פני התואר הראשון כולו ובאופן שלבירב כמו למשל חשיפת הסטודנטים להוראת המחקר האיכותני כבר בשנה הראשונה בעת ההוראה של כתיבה מדעית , ולאחר מכן ביצוע שני סמינריוני מחקר אמפיריים מקבילים : כמותי ואיכותני . מנקודת מבט זאת מלובנות במאמר הסוגיות התאורטיות העולות בהוראה שלבית-רב של המחקר האיכותני ודילמות
|
|