|
|
עמוד:13
המחקר הנלמדים באופן גלוי , ובין הערכים המועברים , לרוב באופן סמוי , בשיטת ההוראה הנבחרת ללמידתם . המאמר מדגים את ערכה של הגישה האוטואתנוגרפית כמחקר מעשי שעניינו הובלת שינויים בפעולתם של בני אדם אלה כלפי אלה ( Ellis , Adams , & Bochner , 2011 ) המתממש ביישום הוראת האוטואתנוגרפיה במסגרת פעולה חברתית . עוד סוגיית הוראה הנובעת מהסוגיה העיקרית מתייחסת למאפיינים ההכרחיים של האינטראקציה בין המנחה לסטודנטים המביאים לידי יצירת הידע הנדרש לקיומה של פעולה חברתית מיטבית . אלה כוללים הוראה הדרגתית ומרווחת המאפשרת דיאלוג עמוק ואינטימי עם הסטודנטים במגוון עניינים , דיאלוג שנמצא חיוני בקורסים אקדמיים המלווים פעולה חברתית של הסטודנטים . ( Hughes , 2008 ) הדס גולדבלט וטובה בנד-וינטרשטיין , במאמרן ״בין הבנה לתובנה : הוראת רפלקטיביות במחקר איכותני״ , מתמקדות בהוראת רפלקטיביות מתוך שימוש במגוון אסטרטגיות כמו למשל יצירת גירויים המזמנים התייחסות , שיתוף קבוצת השווים וניהול יומנים . המאמר פותח בחלק תאורטי הכולל את הגדרת המושג רפלקטיביות ודיון בחשיבותו ובמקומו במחקר איכותני , ובהמשכו מתוארים קווים מנחים להוראת הרפלקטיביות והאימון בהפעלתה ובחווייתה בשילוב דוגמאות מהוראת הנושא . המאמר מבוסס על התפיסה שרפלקטיביות היא תכונת מפתח עיקרית , שהיא חלק בלתי נפרד מהוראת המחקר האיכותני . הסטודנטים , וכן החוקרים , הם בבחינת משתתפים פעילים ומעורבים בתהליך המחקר לכל אורכו ועוסקים דרך קבע בהתבוננות רפלקטיבית על התופעה הנלמדת או הנחקרת Finlay ) . &( Gough , 2003 ; Schon , 1987 לכן , כשם שמומלץ להשתמש בהתבוננות רפלקטיבית בצמתים מרכזיים של תכנון המחקר וביצועו , חשוב לבצע פעילות דומה בתהליך הוראת המחקר האיכותני . בהתאם המחברות מציעות דרכים להתבוננות רפלקטיבית של הסטודנט החוקר בכמה צמתים מרכזיים מתוך התייחסות לארבעה ממדים שהסטודנטים / חוקרים מביאים עמם למחקר : ( א ) הרקע האישי והמקצועי ; ( ב ) הנחות ודעות קדומות ; ( ג ) היחס לנושא המחקר ולתכניו ; ) ו- ד ) השפעת התנהגותם של הסטודנטים-חוקרים על תהליך המחקר . ( King & Horrocks , 2010 ) שני המאמרים המופיעים בחלקו הרביעי של הספר מתמקדים בשילוב תחומי דעת בהוראת מחקר איכותני ומדגימים את השראת התחומים תאטרון ואמנות לחימה .
|
|