|
|
עמוד:12
היסטוריון של תולדות היהודים דווקא כדי לתת משקל נגד לדגש ההולך ומתחזק בחקר השואה על הרוצחים והעומדים מן הצד . תחילה התלבטתי לנוכח ההשלכות של מה שעלול היה להצטייר בעיני רבים מעמיתי ( ואכן הצטייר בעיני חלק מהם בסופו של דבר ) כהםגה שנייה של גבול מקצועי מקובל , הפעם בכיוון הנגדי . נאלצתי לבחון בכובד ראש את יסודות ההפרדה בין שני התחומים ואת ההצדקות שהציעו מחייביה להמשך הצבת החיץ ביניהם . הבחינה העלתה ליקויים מבחינה הגיונית ועיוותי תפישה רבים . הדבר הביאני לראות במעבר המוצע הזדמנות ליזום דיון על ההפרדה בתקווה לתרום לתיקון המעוות . במה לפתיחת הדיון סיפק לי - שוב בדרך מקרה - עמיתי וידידי אברהם ( פצ ' י ) שפירא . באחת משיחותינו סיפר לי על תכניתו לערוך סדרת מחקרים חדשה על סוגיות במחשבת ישראל בעת החדשה . הוא הסכים אתי כי שאלת רישומה של השואה בתיאורה ובהמשגתה של ההיסטוריה היהודית המודרנית היא סוגיה הראויה לבירור יסודי והזמין אותי לכתוב על כך ספר בעבור הסדרה . מכאן ההחלטה לכתוב בעברית . מכאן גם ההתמקדות בהיסטוריוגרפיה היהודית וביחסה לחקר השואה ולא בחקר השואה וביחסו להיסטוריוגרפיה היהודית . אין ספק שבחינת הזיקה בין שני התחומים מן הפרספקטיבה של חקר השואה הייתה מוסיפה רבות לתמונה המוצגת בפרקים הבאים . גם ההשוואה עם רישומן של השואה והתקופה הנאצית בכלל בהיסטוריוגרפיה הגרמנית מאז 1945 הייתה עשויה להיות מאלפת , וכמוה כך גם בדיקת השפעתה של השואה על כתיבת ההיסטוריה היהודית המקומית בארצות הכיבוש הנאצי לשעבר . ואולם עקב אילוצים מעשיים החלטנו עורך הסדרה ואנוכי להגביל את הדיון לשיח האקדמי על מקומה של השואה בהמשגת ההיסטוריה היהודית ודרכי ייצוגה , בעיקר כפי שהתפתח השיח הזה בשני המרכזים הגדולים של ההיסטוריוגרפיה היהודית שלאחר מלחמת העולם השנייה , צפון אמריקה ומדינת ישראל . מכל מקום , אני מודה לפצ ' י מקרב לב על תמיכתו ועידודו , וכן על הצעותיו הקונקרטיות בדבר כיווני מחשבה אפשריים . הספר לא היה רואה אור בלעדיו . כמובן , אין הוא אחראי לדבר וחצי דבר מן הכתוב להלן . לעומת זאת , אם יימצא הספר ראוי להתייחסות כלשהי ניתן יהיה לזקוף את ההישג לזכותו במידה לא מבוטלת . כאן יש לשוב ולהרגיש את הסייגים כדי שהקורא לא יטעה באשר לכוונותיו של הספר . ראשית כל , הדפים שלהלן אינם עוסקים לא בשואה ולא בחקר השואה . אדרבה , עניינם הוא יחסם לחקר השואה של היסטוריונים מקצועיים של עם ישראל ( כלומר , חוקרים הפועלים בראש וראשונה במסגרת אקדמית , ( שעיקר עיסוקם הוא בתקופות קודמות בתולדות היהודים ולא בשואה גופא . לכן לא הניסיונות הרבים של היסטוריונים ואנשי מחקר מתחומים אחרים להסביר את השואה מהווים את נושאו המרכזי של הספר אלא
|
|