|
|
עמוד:11
לא העליתי גם על דעתי שמשעה שנתמניתי לעמוד בראש קתדרה לתולדות ישראל נגזר עלי להתרחק מן העיסוק בשואה . החלפת מקום העבודה לא הייתה כרוכה לדידי בהסבה מקצועית . לא שלא הייתי ער למגמת ההפרדה . אדרבה , הבחנתי במספר ההולך וגדל של חוקרי שואה בני דורי שהגיעו אל הנושא מן התחום של ההיסטוריה האירופית ה"כללית , " ובייחוד ההיסטוריה הגרמנית , ולא מן ההיסטוריה של עם ישראל . עניינם של ההיסטוריונים האלה היה בעיקר בנ ? ב ^ עי הרצח ובעוזריהם ובמתנגדיהם בקרב העמים הכבושים ובעולם החופשי . הם נטו לראות ביהודים גורם סביל בלבד ; אם נקבע לקרבנות הרצח ולעולמם הפנימי תפקיד כלשהו בנרטיב של השואה שעלה מעבודותיהם הוא היה נעוץ בדימוי שדימו אותם הקמים עליהם להרגם ולא במעשיהם , במחשבותיהם או ברגשותיהם שלהם לנוכח הכיליון . ידעתי גם שאך מעט מעמיתי המתמחים בהיסטוריה היהודית בעת החדשה ראו בשואה נושא בעל חשיבות מרכזית בסדר יומם האינטלקטואלי . ב 1986 אף קבל הנשיא לשעבר של האגודה [ האמריקנית ] למדעי היהדות ( Association for Jewish studies ) על מחסור לכאורה בהיסטוריונים בעלי הכשרה בתולדות ישראל הכשירים ללמד את נושא השואה באוניברסיטאות בארצות הברית . ואולם כשעברתי לניו יורק עדיין חשבתי שהמצב הזה הוא ארעי , יליד צירוף נסיבות בלבד . הייתי סבור שדינו לחלוף בקרוב , שכן העניין האקדמי בשואה התגבר אז דווקא , בדומה לעניין בה בקרב הציבור הרחב , הכללי והיהודי כאחד . לנוכח ההתעניינות הגואה הזאת , כך שיערתי לעצמי , יימשכו היסטוריונים של עם ישראל אל חקר השואה כפי שהם ( ועמיתיהם משאר תחומי ההתמחות בהיסטוריה ) נמשכים אחר שאר הנושאים המלהיבים את האקדמיה בכלל ואת החברה הסובבת אותה מעת לעת . רק לאחר הפגישה עם עמיתי הבנתי שלא מדובר בצירוף מקרים רגעי אלא בעמדה עקרונית הטבועה עמוק וחזק בשיח המקצועי של חקר השואה וחקר תולדות ישראל גם יחד . מאז נתקלתי בביטויים רבים של העמדה הזאת . עם זאת ספק אם הייתי מתחקה בשיטתיות אחר עיקריה ושורשיה לולא שני מקרים נוספים . הראשון היה הבקשה שביקשוני גורמים בכירים באוניברסיטת ניו יורק בשנת 2000 לעבור מן הקתדרה להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה אל קתדרה חדשה לתולדות השואה , המשותפת לאוניברסיטה ולמוזאון הלאומי לזכר השואה בוושינגטון , ארצות הברית United ) , ( States Holocaust Memorial Museum שעמדו לחנוך אותה כעבור שנה . אנשי האוניברסיטה והמוזאון היו תמימי דעים באשר לצורך להעמיד בראש הקתדרה 3 הוכתרתי בתואר דוקטור ב . 1979 Band , "Editorial" 4
|
|