|
|
עמוד:12
היחס בין החיים למתים והוא חותם אותה בקביעה כי מותר לכבות נר בשבת עבור חולה מסוכן . חיי אדם קודמים אפוא לכבוד השבת . במסגרת דיון זה מובא הסיפור על מות דוד : הודיעני הש קצי ומדת ימי מה היא , אדעה מה חדל אני״ ( תהלים לט , ה ) – אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא : רבונו של עולם , ״הודיעני הש קצי״ ; אמר לו : גזרה היא מלפני , שאין מודיעין קצו של בשר ודם . – שומדת ימי מה היאש ? – גזרה היא מלפני , שאין מודיעין מדת ימיו של אדם . – שאדעה מה חדל אניש – אמר לו : בשבת תמות . [ ביקש דוד : [ אמות באחד בשבת . אמר לו : כבר הגיעה מלכות שלמה בנך , ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא . [ חזר וביקש – : [ אמות בערב שבת . אמר לו [ הקב״ה : [ שכי טוב יום בחצריך מאלףש ( תהלים פד , יא ) – טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח . בכל יום שבת היה יושב ועוסק בתורה כל היום . ואותו היום שהגיעה שעתו למות , עמד מלאך המות לפניו ולא יכול לו , שלא פסק פיו ממשנתו . אמר [ המלאך : [ מה אעשה לו ? היה שם גן מאחורי הבית , בא מלאך המות ועלה ונער באילנות . יצא דוד לראות , היה עולה במדרגה , נשברה המדרגה תחתיו ויצאה נשמתו ומת . כל עוד למד דוד תורה היה מוגן מפני המוות , אך מרגע שפסק מלימודו ניטלה הגנתו , וגופו נותר חשוף לפגיעתו של המלאך האורב , הבא לממש את הגזרה האלוהית . ייתכן שהאפיזודה האחרונה קיבלה את השראתה מרעיון דומה שבא לידי ביטוי במסכת אבות ( ג , ז ) בדברים אלה : ״רבי שמעון אומר : המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו״ . המתח בין לימוד התורה לבין הזיקה לטבע בא לידי ביטוי בשני המקורות . אין ספק שתיאור דוד הלומד תורה מעצים את הערך של לימוד תורה . על היחס הערכי ללימוד התורה בתלמוד הבבלי ניתן ללמוד משני מקורות דומים , שם מובאים סיפורים המתארים את רש חסדא ( מועד קטן , כח , ע״א ) ואת רבא בר נחמני ( בבא מציעא , פו , ע״א , ( שמלאך המוות לא היה יכול להם משום שהיו עוסקים ללא הרף בתורה . גם שם מתואר כי מלאך המוות הצליח להסיח את דעתם באמצעות טלטול ענפי האילן , ואז נטל את נשמתם . קיים גם הבדל מעניין בין גרסת רות רבה ( 2 )* לבין גרסת התלמוד ( 1 )* ביחס לשאלה מדוע לא ניתן להקדים את מועד מותו של דוד . בשני המקורות מסופר , כי הא ל מסרב לדבר זה מפני שאינו רוצה לקצר את פעולתו המוערכת של דוד . יש לשים לב כי בגרסת רות רבה ( 2 )* הפעולה המוערכת היא תפילה , ואילו בגרסת התלמוד הבבלי ( 1 )* הפעולה המוערכת היא לימוד תורה . המעתק מהבלטת ערך התפילה לצידוד בערך לימוד התורה משקף את השינוי בין גישת חכמי ארץ ישראל , קרי מתן ערך ראשוני לתפילה , לבין ההתפתחות שחלה בתרבות חכמי בבל , שם ייחסו ערך ראשוני ללימוד תורה . הבדל ניכר נוסף בין שתי הגרסאות הנזכרות בא לידי ביטוי בתיאור פגישת המלך וחכמי הסנהדרין ; בגרסה רות רבה ( 2 )* מסופר שאנשי הסנהדרין עלו ובאו לשלמה ״וסלקה
|
|