|
|
עמוד:9
מות דוד . I אקספוזיציה בערוב ימיו ביקש דוד המלך מהקב״ה להודיעו כמה זמן נותר לו לחיות ובאיזה יום בשבוע ימות . נאות הקב״ה לגלות לו פרט אחד בלבד : הוא ימות בשבת . ביקש דוד לדחות את יום מותו , אך הקב״ה סירב לפי שהגיע עידן מלכותו של שלמה ו״אין מלכות אחת נוגעת בחברתה כמלוא נימה״ . אמצעי אחד נותר לדוד כדי לדחות את יום מותו והוא לימוד תורה , וכך נהג בכל שבת ללמוד במשך כל היום כולו כדי להפר את גזרת מותו . בהגיע השבת היעודה לא היה מלאך המוות יכול ליטול את נשמתו של דוד שהגה בתורה . נקט המלאך תחבולה : נענע את אילנות הגן שמאחורי הבית על מנת שהרשרוש יסיח את דעת המלך מן הלימוד . טיפס דוד על סולם על מנת לברר מהו מקור הרעש . נשמטה שליבה מתחת רגלו , והוא נפל ומת . הייתה גופת דוד מוטלת בחמה , ולא ניתן לקבור אותה בגלל איסור טלטול בשבת . נועץ שלמה בחכמים וביקש לדעת מה ניתן לעשות כדי לשמור על כבוד המלך המת , והם הורו לו להניח על הגופה דבר המותר בטלטול בשבת , כגון כיכר לחם או תינוק , ואגב העתקתם יוכל להעביר את גופת המלך למקום מוצל . הוסיף שלמה ושאל אם מותר לו לטלטל מזון על מנת להאכיל בשבת את כלביו הרעבים , אשר עלולים לפגוע בגופת אביו . ואכן החכמים התירו זאת , שהרי יצורים חיים הם וכל דבר שעשוי להחיותם מותר בטלטול בשבת . פרט לטלטול נקט שלמה שתי פעולות נוספות כדי לשמר את גופת אביו : כיסה אותה ביריעת בד להצל עליה מהשמש וכן קרא לנשרים לסוכך עליה בכנפיהם . הסיפור מסתיים בפסוק מקהלת ( ט , ד , ( ״כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת״ , מעין חתימה רעיונית המשקפת את דעת החכמים שהתירו לטלטל בשבת דבר הנחוץ לכלבים חיים , ובו בזמן אסרו פעולה זאת למען המלך המת . . II קבועה . A פרולוג דרשני . . B דוד מבקש לדעת את יום מותו , ומקבל תשובה כי ימות בשבת . . C דוד מבקש לשנות את מועד מותו , ונתקל בסירוב .
|
|