|
|
עמוד:10
קיצור תולדות חייו של הרשז"א ביוגרפיה מדעית של הרשז"א אינה מצויה , אך מהספרים שנכתבו עליו עד כה אפשר לתאר בקצרה את חייו . הרשז"א נולד בירושלים בשכונת ' שערי חסד , ' בכ"ג בתמוז תרע" . ( 1910 ) הוא נקרא על שם אבי אמו , הרב שלמה זלמן פרוש , שעלה לארץ ישראל בשנת , 1860 ושהיה מבוני ירושלים ואף יסד את שכונת ' שערי חסד . ' שכונה זו הייתה שייכת מבחינה חברתית ל'יישוב הישן' הירושלמי וחלק ממנו . אביו של הרשז"א , הרב חיים יהודה ליב אוירבך , היה מיוחס בן אחר בן לר' יעקב יוסף מפולנאה , מחבר הספר ' תולדות יעקב יוסף , ' מבחירי תלמידיו של הבעל שם טוב . הוא הקים בשנת תרס ( 1906 ) "ו את ישיבת המקובלים 'שער השמים' בירושלים ועמד בראשה . בילדותו למד הרשז"א תורה אצל אביו , ובימי נערותו הצטרף לישיבת ' עץ חיים' שבראשה עמד הרב איסר זלמן מלצר . הוא התחתן עם בתם היחידה של ר' ליב ושרה רוחמקין , העלמה חיה רבקה , וחי עמה עד יום מותה ; מסדר הקידושין היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק , שהרשז"א היה מקורב אליו עוד מימי ילדותו , ביחד עם אביו . הרשז"א וזוגתו הביאו לעולם עשרה בנים ובנות , אשר נושאים בתפקידים ובמשרות רבניות עד לימים אלה . הרשז"א קיבל מאת חמיו בית דירה בשכונת ' שערי חסד , ' ובה חיו הוא ומשפחתו עד יומו האחרון . לאחר נישואיו הוא הצטרף לבית המדרש ' בני ציון' שבראשו עמד הרב צבי פסח פראנק , ואשר עסק בסוגיות בהלכות זרעים ובמצוות התלויות בארץ . בשנת תש ( 1949 ) "ט התמנה הרשז"א להיות ראש ישיבת ' קול תורה' שבירושלים , תפקיד שהחזיק בו עד פטירתו , למעלה מארבעים שנה . הוא סירב לקבל על עצמו כל תפקיד ציבורי שהוא , אף שהוצע לו להתמנות לרבה הראשי של העיר ירושלים . הרשז"א נפטר בכ' באדר תשנ ( 1995 ) "ה ואחרי מיטתו הלכו רבבות בני אדם . הלווייתו תיזכר כאחת ההלוויות הגדולות ביותר שידעה הבירה . 4 פרטים ביוגרפיים נוספים יובאו במהלך העבודה , וכאן אסתפק בתיאור קצר של חיי הרשז"א . 5 כיום השכונה עברה שינויים רבים , וגרים בה דוברי אנגלית וצרפתית רבים . 6 על משמעות קרבה זו לרב קוק , בימים שבהם לא היה אהוד , בלשון המעטה , על אנשי ה'ישוב הישן , ' ארחיב בהמשך הדברים . 7 ישיבה זו היא חרדית לכל דבר , אולם הוקמה על ידי רבנים בעלי חינוך גרמני ולא מזרח אירופי . בראשית דרכה הייתה הראשונה מבין הישיבות אשר השיעורים בה נאמרו בעברית . נעשה בהשוואה בינו לבין פוסקים בולטים אחרים בני דורו שהיו עמו בקשר ובמשא ומתן הלכתי – פוסקים כדוגמת הרב אברהם ישעיהו קרליץ ה' ) חזון איש , ( ' הרב משה פיינשטיין מחבר שו ' "ת אגרות משה , ' הרב אליעזר יהודה וולדנברג מחבר שו ' "ת ציץ אליעזר , ' הרב עובדיה יוסף מחבר שו ' "ת יביע אומר' ו'יחוה דעת , ' ורבנים בולטים אחרים . על רקע פסיקתם של אלה נקל יהיה לזהות את חידושיו ואת הלך מחשבותיו של הרשז . "א
|
|