|
|
עמוד:11
יעיש ו״הפרויקט התימני״ בתוך מכלול הסיפורת של הזז הזז ייחד חלק ניכר מעבודתו הספרותית לסיפורים ״עדתיים״ . סופרים אחרים ילידי רוסיה-פולין כעגנון או ברקוביץש כתבו עד לשנות החמישים על יוצאי מזרח אירופה , ולכל היותר תיארו בני עדות אחרות בהיקף מצומצם יחסית לכלל יצירתם , כחלק מתיאור מפגשיהם עם בני הארץ . בשונה מהם , נטל הזז על עצמו את הכתיבה על בני עדות המזרח והעדה התימנית בפרט , בהיקף חסר תקדים של כמחצית מיצירתו . יצירותיו התימניות כוללות שני רומנים נדפסים , חמישה סיפורים קצרים , פרק מנובלה ונובלה אחת בכתב יד המאכלסת בתוכה גיבורים תימניים בצד גיבורים אשכנזיים . על עדות המזרח האחרות כתב הזז חמישה סיפורים קצרים . כמו כן ראויים לציון סיפוריו המפגישים בין בני המזרח והמערב : פרק מרומן שלא נדפס , פרק מנובלה , שתי נובלות וסיפור קצר . 1 להוציא סופרים שאינם ילידי מזרח אירופה , כגון בורלא ושמי , היחידה שקדמה להזז בעניין זה ( כתיבה של כמחצית מהיצירה על עדות ״שוליות״ ) היא נחמה פוחצשבסקי , המספרת האיכרה בת העלייה הראשונה , שפרסמה את יצירתה בתקופת העלייה השנייה . פוחצשבסקי כתבה גם היא כמחצית מיצירתה – למעלה משמונה סיפורים קצרים – על תימנים ( ראו : חיה הופמן , בני תימן בארץ ישראל בראי הספרות העברית ] תרמ״ג-תש״ח , ] עבודה לשם קבלת תואר ״מוסמך״ , תל אביב : אוניברסיטת תל אביב , תשמ״ג , עמש (; 50 אולם בלי להיכנס כלל לשאלת ההישג האמנותי , נראה כי מבחינה כמותית אין להשוות כלל בין ההיקפים 100-200 ) עמודים לעומת כ 1500 של הזז , ( וכך גם מבחינת היקף ההשפעה או מידת ההתקבלות של יצירות אלה בקהילייה הספרותית . 2 שני הרומנים הנדפסים הם היושבת בגנים ( תש״ד ) ויעיש ( תש״ז-תשי״ב . ( חמשת הסיפורים הקצרים : ״גלגל החוזר״ , ״בעלי תריסין״ ו״ירחם השם״ , בתוך : אבנים רותחות ( תש״ו (; ״ואבי נער״ , בתוך אבן שעות ( תשל״ג (; ו״צרת הזמן״ , בתוך פעמון ורימון ( תשל״ה . ( הפרק מהנובלה הוא הפרק שיחיאש , מתוך ״מראות ירושלים״ ( בצלן של מלכויות , תש״ע , פורסם בעיתונות בתרצ״ח . ( מן הנובלה בכתב יד , המאכלסת בתוכה גיבורים תימניים בצד גיבורים אשכנזיים , פורסמו עד כה שלושה פרקים בשנת תש״ג : ״ניחום אבלים״ , ״מת מצוה״ ו״הדרשה״ ( שני האחרונים נכללו בקובץ אבנים רותחות [ תש״ו . [( 3 חמשת הסיפורים הקצרים הם ״מניפה וקמיע״ , ״נפל הגורל״ ו״סאלימה״ , בתוך : אבן שעות ( תשל״ג (; ״כלי שבור״ ו״פרחים שמחים״ , בתוך : פעמון ורימון ( תשל״ה (; הסיפורים המפגישים בין פרק א התימני כייצוג של יהודי עברי
|
|