|
|
עמוד:12
המקרים חברות פסיבית בארגון טרור ללא מעשה ופעמים רבות ללא קשר ממשי למבצעי עברות הטרור , אינה נחשבת שידול או הסתה לעברה , ואף קשה לטעון כי חברות שכזו מסייעת למעשה טרור . יש הטוענים שאפשר לראות בעברת החברות עברה מושלמת הפוגעת במישרין בערך ביטחון המדינה ושלום הציבור . לפי עמדה זו , עצם חברותו של אדם בארגון טרור - גם ללא ביצוע פעילות כלשהי - אינה לגיטימית בשל פגיעתה בערך המוגן ברמת היזק המצדיקה אחריות פלילית . זוהי גם העמדה שמאמצת הצעת החוק . עם זאת , דומה שאם מקבלים עמדה זו ומצדיקים את העברה כעומדת בפני עצמה , הרי שרמת הענישה בהסדר המוצע אינה מידתית ביחס לחומרת ההתנהגות של העושה והנזק הצפוי ממנה , ולכן ראוי להפחיתה . המצב במשפט המשווה מבט אל המשפט המשווה העלה כי התמונה החקיקתית מורכבת וכי היא נעשית מורכבת אף יותר לאחר בחינת הפרשנות הפסיקתית שלה . עם זאת אפשר לומר בהכללה כי ברוב המדינות אין הפללה של חברות נומינלית בלבד ויש צורך בדרישה נוספת - על פי רוב ביסוד העובדתי - לצורך הרשעה . בכמה מהמדינות מדובר בדרישה המצויה בחקיקה , ובאחרות מדובר בהתפתחות פסיקתית . המלצות עברת החברות כנוסחה בהצעת החוק מוגדרת בצורה רחבה מדי וכוללת התנהגויות בעלות מאפיינים פליליים חיוורים , שאינם מצדיקים את הטלת העונש הקבוע בחוק . המלצתי העיקרית היא להוסיף רכיבים ליסוד הנפשי והעובדתי של העברה על מנת להחזירה לתחומיו המקובלים של המשפט הפלילי . יש לכלול את השינויים שלהלן : א . הבחנה בין סוגי ארגונים . אף שראוי להפליל חברות נומינלית בארגוני טרור מובהקים , קשה להצדיק זאת כאשר מדובר בארגונים דואליים , אשר חלק מהפעילות שמבוצעת במסגרתם אינה קשורה לפעילות טרור . אינני מקבלת את הגישה שמאמצת הצעת החוק שאין הבדל בין ארגוני טרור מובהקים לבין ארגונים דו-מהותיים . יש מקום להבחין בין הארגונים בעיקר בשלב בחינת האחריות של הפרט . הבחנה זו יכולה להיעשות באמצעות קביעת הגנה
|
|