|
|
עמוד:11
תנאי למימושן של זכויות יסוד בסיסיות ובראשן חופש הביטוי . התאגדות חופשית , ובפרט התאגדות של קבוצות שוליים , היא סממן של חברה פתוחה . אף שברור כי ההגנה על חופש ההתאגדות אינה מוצדקת במקרים של התאגדויות בלתי לגיטימיות - כמו בארגוני טרור מובהקים - עדיין עולה שאלה במקרים שבהם ההתאגדות היא ביטוי לפעילות לגיטימית , בפרט בארגוני מעטפת שהזיקה שלהם לפעילות טרור חלשה . במיוחד עולה חשש שהגבלות גורפות על התאגדויות של קבוצות מיעוט ושל אוכלוסיות שוליים ישמשו את רשויות הביטחון להגבלה שרירותית של פעילותן , באמצעות אכיפה אגרסיבית של העברה . משכך , היקף ההגבלה על חופש ההתאגדות חייב להישקל במסגרת הגדרה של היקף העברה . ניתוח של העברה בראי עברות דומות במשפט הפלילי גם ניתוח של עברת החברות ביחס לעברות לא מושלמות מעלה כי יש מקום לעשות התאמות בנוסח המוצע . הנחת היסוד של הניתוח בחלק זה היא שעברות לא מושלמות שכבר קיימות במשפט הפלילי - כמו דיני הקשר , מעשה ההכנה ודיני השותפות - משקפות איזון חוקתי ראוי בין זכויות נאשמים לאינטרס הציבורי ושככל שהעברה המוצעת מפרה איזון זה וכוללת בתוכה התנהגויות בעלות רמת פליליות נמוכה , היא טעונה הצדקות מיוחדות , שספק אם הן בנמצא . בתחילה הניתוח מציג דמיון משמעותי - היסטורי ואנליטי - בין עברת החברות לעברת הקשר הפלילי ( שעליה נמתחה בספרות ביקורת לא מעטה . ( למרות הדמיון הרב , עברת החברות בנוסחה הנוכחי היא " עברת התנהגות" הדורשת יסוד נפשי של מודעות בלבד , בעוד ברוב שיטת המשפט עברת הקשר היא " עברת מטרה , " ולכן תחולתה צרה יותר . ככל שרואים בעברת החברות מקרה פרטי הקרוב במאפייניו - אם כי לא זהה - לעברת הקשר , מוצדק לחשוב על הוספת דרישת מטרה . עברת הקשר מוצדקת בדרך כלל על בסיס היותה מעשה הכנה לקראת פעילות פלילית . בהשוואה לתורת " מעשי ההכנה" הפלילית נדמה שאיסור על חברות גרדא בארגון טרור מפליל התנהגות אשר במקרים רבים רחוקה מביצוע העברה המושלמת . הפללה שכזו אינה עומדת במאפיינים של הפללת " מעשה הכנה" עניש . עברת הקשר מוצדקת לעתים גם על בסיס היותה מעשה משדל או מסייע לפעילות פלילית . ואולם , גם בחינה של עברת החברות בפריזמת דיני השותפות וניסיון לאתר הצדקות מכוח דינים אלה העלו קשיים לא מבוטלים בהפללה של התנהגויות שבעת הנוכחית כלולות בעברה . במרבית
|
|