|
|
עמוד:13
ברברוסה" - פלישת גרמניה לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 - החל להכתיב את דבריו והמשיך בכך לאורך כל שנות המלחמה . בכל בוקר בבואו ללשכתו , לפני ישיבות צוות משרד התעמולה , שבראשו עמד , נהג גבלס להנציח את רשמיו . בזמן המלחמה תעד מדי בוקר ביומנו את אירועי היום הקודם , תחת הכותרת : " יום האתמול : המצב "הצבאי . ( Gestern" : Militorische "Lage ( גבלס אמר : " היומן שלי יהיה אולי כל מה שיישאר מעבודת חיי . זו תהיה מורשתי לילדים שלי . " הוא האמין כי המסמכים האלה יהיו יום אחד מקור מידע עשיר לתיאור ההיסטוריה של התנועה הנאצית . כמו כן תכנן לפרוש בתום המלחמה מן הפוליטיקה ולהקדיש עצמו למחקר היסטורי כהיסטוריון הראשי של הרייך השלישי . לאחר כיבוש גרמניה ומותו של גבלס , נלקחו היומנים לברית המועצות ורק באביב , 1992 עם נפילת מסך הברזל ופתיחת הארכיונים הסובייטיים , הם הועמדו לרשות ההיסטוריונים . ההיסטוריונית אלקה פרוליך , ( Frohlich ) פענחה וערכה את היומנים , במימון Institut f r ה-Zeitgeschichte במינכן והארכיון הפדראלי בקובלנץ . ( Koblenz ) חשיבותם של יומני גבלס היא בכך שהם מספקים להיסטוריונים של מלחמת העולם השנייה את הדוח האישי השלם והנרחב ביותר שנכתב בעת התרחשות הדברים , על ידי אדם שהשתייך לצמרת המפלגה הנאצית ושהיה מקורב להיטלר . גם אישים אחרים בצמרת הנאצית כתבו . חלקם כתבו ספרי זיכרונות ואחרים העלו על הכתב רשמים מקוטעים . ביניהם היינריך הימלר , אלפרד רוזנברג , הרמן גרינג ואלברט ש אר , שר החימוש הנאצי , שכתב את ספר הזיכרונות המפורסם שלו " בתוככי הרייך השלישי . " ייחודם של יומני גבלס ברציפותם ובזרקור שהם מפנים לעבר ההתרחשויות הפנימיות ומערכות היחסים בקרבתו של היטלר לאורך כל שנות המלחמה .
|
|