|
עמוד:9
שלמי תודה אנשים רבים סייעו לי ותמכו בי במהלך כתיבת ספר זה . בראש ובראשונה ברצוני להודות מכל לבי למורתי פרופ' שולמית ולקוב , על שלימדה אותי סבלנות מחקרית מה היא . אחד הדברים שנאבקתי בהם ועודני נאבקת , בהשפעתה , הוא הניסיון לשמור על אובייקטיביות , עד כמה שניתן , בכל הקשור בעיסוק בנושא הטעון של השואה ושל מלחמת העולם השנייה . זאת כאשר מושא הכתיבה הוא הקורבנות או מנגד הרוצחים . תודה רבה להוצאת מורשת , בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' על שהסכימה להוציא לאור ספר מחקר זה , שייכלל מעתה בגלריה המכובדת של הספרים הרבים שראו אור במורשת . מילים חמות אני מקדישה גם לטוני נגל , אשר עשתה לילות כימים בעריכת כתב היד , בתיקונו ובהבאתו לדפוס . תודה לתמי שגיא , לאריאלה שגב ולכל עובדי " אוסף וינר , " שממוקם בספריה המרכזית ע"ש אליאס סורסקי באוניברסיטת תל אביב . גיליתי באוסף החשוב הזה חומר נפלא על נושא מחקרי ובכל ביקוריי זכיתי ליחס מקצועי ולבבי . תודה גם לקרן ע"ש נחום , שרה וברוך אייזנשטיין ז"ל , על פרס המחקר שהעניקו לי על ידי "יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה . " ולבסוף , אני מודה לכל בני משפחתי על עמידתם מאחורי במשך תהליך הכתיבה כולו . סבי , היסטוריון השואה חיים לזר , היה חבר בארגון המחתרתי בגטו וילנה ולחם ביערות כפרטיזן . הוא הציב לו למטרת חייו לחקור ולהנציח את לחימת היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה . ספר זה מוקדש יותר מכול לזכרו . דניאלה אוסצקי-שטרן חורף 2012
|
|