|
|
עמוד:12
הבערות בהכרת האחר היא כר פורה להתפתחות יחס סטריאוטיפי כלפיו . אכן , יחסם של הישראלים כלפי החרדים מאופיין בשתי הכללות בולטות : הראשונה , שלילית , ונגזרת מסוגיות שבמחלוקת עזה כגון השוויון בנשיאה בנטל השירות בצבא , עמדות מגדריות , מתח בין דת ומדינה וכפייה דתית וכמובן המאבק על תקציבים ציבוריים . זהו הרקע לצמיחתו של סטריאוטיפ מכוער , כביכול מהותה של הקבוצה היא נצלנות , כוחניות וקיצוניות חשוכה . הכותרות , שמטבען מתעדות בעיקר את החיכוך החרדי - ישראלי , מעצבות את התודעה הציבורית כלפי החרדים כמי שלא רק שאינם שותפים לישראליות , אלא אף מאיימים עליה . ההכללה השנייה פועלת בכיוון ההפוך , החיובי . יש הרואים בחרדיות ביטוי לאותנטיות יהודית ; " צומוד " יהודי שמחויב לגרעין של אמת בלתי - מתפשרת , שבלעדיו אין לנו קיום . כביכול החרדיות היא הביטוי הנוכחי של העבר היהודי המפואר , שהיא ממשיכתו הבלעדית , ולכן גלומה בה הבטחה חזקה מכול גם לגבי העתיד שלנו . הטיה זו מגיעה לעתים עד כדי התבטלות כלפי החרדים , המאפיינת גם חילונים - אריאל שרון קבע כמה פעמים שבלי עולם התורה החרדי לא יהיה עם ישראל בדורות הבאים , וגם דתיים - לאומיים - ששומרים את התואר " גדול הדור " אך ורק לרבנים חרדים . תוצרי הלוואי של הסטריאוטיפים - דמוניזציה של החרדים , מצד אחד , והתבטלות כלפיהם , מצד שני - מקשים על פיתוח שותפות עניינית ונינוחה בין החרדים לבין הישראלים . אין זה עניין של מה בכך : ראשית , מנקודת ראות ערכית , מבחנו של הליברל הוא ביכולת ההכלה שלו את ה " אחר , " השונה ממנו , וקבלתו כאדם . דחייה א - פריורית של החרדים , הרווחת בחלק מהחוגים הליברליים , מעוררת תמיהה ומטילה צל של ממש על משמעותה של ליברליות זו . שנית , מנקודת ראות כלכלית , השתלבותם של החרדים בשווקים השונים היא הכרח לפיתוחו ולשגשוגו של המשק הישראלי . התהליך המבורך כבר החל . ואולם יחס מרוחק וחשדני כלפי החרדים עלול לגרום להתקפדותם פנימה , חזרה אל הגטו , ובכך לדומם את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה המקומית . שלישית , מנקודת ראות חברתית , ההכללות ביחס לחרדים דוחפות להדרתם מהישראליות , להקלשת הסולידריות , ולהעמקה ולהחמרה של אחד השסעים המאיימים ביותר על הרקמה החברתית שלנו . בה יעדר אחווה פנים - יהודית בישראל , עצם יכולת הקיום שלנו כמדינת לאום עלולה להתערער .
|
|