|
|
עמוד:45
לזכרם כּ י מ דּ י ד בּ רי בּוֹ , זכ ֹ ר אז כּ ר נּוּ ע וֹ ד ( ירמיהו ) יהודה בן - צור נולד ב , 16 . 12 . 34 - ב' בטבת תרצ"ה . נפטר ב , 6 . 8 . 14 - י' באלול תשע"ד . יהודה בן - צור , בנם של רוזה וסלמן מנצור , נולד בבגדד שבעיראק , שם היה חבר בתנועת נוער שנקראה "התנועה . " שם למד בהיחבא להשתמש בנשק וסייע להעביר הודעות סמויות לשליחים שהגיעו מהארץ לבגדד . עלה לארץ בגפו . בשנת 1954 התגייס לצה"ל . עם שחרורו עבד ולמד ראיית חשבון ומדעי המדינה . בשנת , 1957 גויס בן - צור ל"מוסד . " לאחר שלוש שנים ממועד גיוסו נשלח לאנקרה שבטורקיה . בשנת 1964 נשלח עם משפחתו לנהל את המשרד בפריז , בצרפת . משנת 1966 עבד כקצין איסוף בצרפת ובבלגיה . בשנת 1970 חזר לארץ וניהל את אגף הארכיון של "המוסד . " במקביל סייע בן - צור בהעלאת יהודים מסוריה , שברחו דרך לבנון , יחד עם חיל הים ובעזרת סטי"לים . הוא אישית דאג למחסורם ולכלכלתם , קנה להם מלבושים ועזר להתאקלמותם עד שפוזרו לקיבוצים שונים בארץ . ב 1986 - סיים את שרותו במוסד ויצא לפנסיה מוקדמת . כגמלאי , עבר לעבוד כמבקר חשבונות ראשי בחברה פרטית . במשך כמה שנים התנדב לנהל חשבונות של מרכז מורשת המודיעין . יהודה היה אדם חזק , מאמין , ישר והגון , מכבד , ערכי , עקשן בדעותיו , ציוני ואזרח למופת . יהי זיכרו ברוך . בבתיהם של נפטרים נמצא חומר כתוב ותמונות מהשרות הצבאי של איש " צוות" שנפטר . חומר זה יכול להיות בעל ערך היסטורי ולתועלת מורשת צה"ל . ארכיון צה"ל הוא המקום המתאים להעביר אליו חומרים אלה . כך יובטח זכרו של האיש ושימור המידע יועיל לרבים . בני המשפחה מוזמנים להתקשר לאילנית בארכיון צה , ל" טל' 050-6291287 דוא Ilanit – Yehuda @ mod . gov . il ל" הביוגרפיות נמסרו למערכת "מבט מל"ם" על ידי המשפחות סא “ ל אורי ליבנה נולד בכג אב תש “ א , 16 באוגוסט 1941 נפטר בכב ניסן תשע “ ד , 22 באפריל 2014 בן הזקונים של שמואל וחיה ליבוב , אורי נולד וגדל בתל אביב . התגייס לצנחנים , לגדוד , 890 בשנת 1959 והשתחרר כסגן ב . 1964 - הוא נסע לארצות הברית והשלים תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת נורת’ריג’ שבקליפורניה . כשפרצה מלחמת ששת הימים , אורי מיהר וחזר לארץ ולחם בחזית רמת הגולן עם הצנחנים . לאחר סיום לימודיו יצר קשר מחודש עם אהובת נעוריו , נריה קרשבסקי , הם התחתנו בשנת . 1969 כשפרצה מלחמת יום הכיפורים אורי שירת בתפקיד פיקודי כקצין בחיל המודיעין . אורי דרש לצאת לחזית ולהצטרף לכוחות הצנחנים בתעלת סואץ , בניגוד להמלצת מפקדיו שרצו שיישאר בתפקידו המודיעיני . בשנת 1976 נסע אורי עם משפחתו ללימודי תואר שני בארה “ ב . בשובו לישראל כמהנדס אלקטרוניקה , עלה שוב על מדים והיה ממקימי היחידה הטכנולוגית של החיל וראשון מפתחי המזל “ ט . אפילו את הסמל של היחידה צייר יחד עם חבר . בנוסף , עסק בפיתוח אמצעים מיוחדים לתצפית והאזנה , אשר שימשו כאוזניים והעיניים של המדינה . בהמשך עסק אורי בקנייה של טכנולוגית חוד החנית לצבא והרבה לנסוע לשם כך לארה “ ב . בתפקידו האחרון הוא פיקד על אגף האלקטרו-אופטיקה ביחידה הטכנולוגית של החיל . מרבית הפרויקטים בהם עסק ואותם פיתח לא הותרו לפרסום עד היום . בהמשך זכה בפרס ראש אמ “ ן לחשיבה יצירתית . פקודיו זוכרים אותו עד היום כמנהיג בעל חזון , כאיש כריזמטי שתמיד נכון להקשיב ולתמוך . בשנת , 1982 עם פרוץ מלחמת שלום הגליל , שוב התעקש אורי לשרת בחזית אף שמפקדיו רצו שיישאר בעורף , הוא הסתובב בלבנון בג’יפ ודאג אישית , שמערכות קריטיות יתפקדו ויעמדו בעומס . כזה היה , תמיד ראשון לשרת , לתרום , להוביל . לאחר מלחמת שלום הגליל אורי השתחרר בדרגת סגן אלוף מצה “ ל . בהמשך עסק בהוראה במכללות שונות במרכז ובאוניברסיטת בר אילן , וכן היה ראש מחלקת אלקטרוניקה ברשת התיכונים הטכנולוגית אמי “ ת . תלמידיו , להם נהג לקרוא בשם משפחה בלבד , העריצו אותו . הוא כתב מספר ספרי לימוד אלקטרוניקה שהיוו נדבך חשוב בלימודי המקצוע במרבית בתי הספר והאוניברסיטאות בארץ . בשנת 2011 אובחן אורי כחולה במחלת סרטן סופנית . באפריל , 2014 ערב חג שני של פסח , לאחר מאבק ממושך , נפטר אורי והוא בן . 72 הוא הותיר אחריו אשה , שלושה ילדים , שלושה נכדים ושני אחים . ת . ב . צ . נ . ה זו הועילה לו מאז הקמת אמירות עבר הירדן בשנת . 1921 ובאשר לאלה החרדים לגורלה של אירופה המערבית - נוצרית אל מול אתגרם של פרחחי המסגדים בשכונות השוליים - להם חשוב להזכיר , כי תושבי יבשת זאת כבר הוכיחו עשרות פעמים כי מעבר לנימוסי שולחן ולשיחות סלון על גתה הם יודעים להיות הקשוחים , האכזריים , והיעילים ביותר בשמירה על זהותם ותרבותם . מי שחושב שצרפת תוותר על תרבותה החילונית , שהבריטים ייכנעו לנערים עם מצ'טות , ושהגרמנים החביבים ילכו בדרכי מטיפי האסלאם - צפוי להפתעות . גם הזויי האסלאם הקנאי יופתעו . התמורות הכלליות בעולם – לא כולן – צריכות לחזק את ידי האופטימיסטים . אם האיראנים חושבים שיגנבו מהצד איזו פצצה קטנה תוך כדי שקרים לוושינגטון , מוטב להם שיחשבו פעם נוספת . כבר עתה מובסת איראן במישור הכלכלי . יומרתה ותעתועיה רק סייעו למערב – בעזרת טכנולוגיות חדשות ובעזרת סעודיה – להוריד את הנפט הערבי - אסלמי מסדר היום האסטרטגי של העולם . לא חומרי גלם מניעים את תמורות ימינו , אלא רעיונות , הגייתם , והפיכתם למיזמים . אשר על כן ארה"ב , מערב אירופה , המזרח הרחוק , וגם – נדגיש – ישראל , להן העתיד . אשר לאלה בארצות האסלאם שחולמים להביס את המערב באמצעות עריפת ראשים , טנדרים עם מקלע סובייטי ישן , או טילי קסאם , אלה ההוזים הקמת מדינת שריעה כל - עולמית - דינם להיות אפיזודה חולפת . אלה בעולם הערבי והאסלאמי שירצו לשרוד במציאות של המשך המאה ה , 21 - יהיו חייבים להתעשת ולהיבנות מחדש כחלק מעולם שוחר יציבות , שפע , מדעיות , קדמה . כמו כן , מנגד , ארה"ב מתאוששת . היא החברה , הכלכלה , והתרבות שהוכיחה יותר מכל אחת אחרת את יכולתה להשתנות בפני אתגרים , ולצאת מנצחת . כיוון שכך , סביר להניח שהיא תוביל את האנושות גם בעתיד . ארה"ב נמצאת בקדמת כל התפתחות , בחוד החנית של כל עוצמה . היא גם יודעת היטב לנקום באויביה , במי שמוליכים אותה שולל . פסימיזם ? אופטימיזם ? - מודיעין ! הנה לכם דעה מהצד האופטימי . מה באמת יהיה ? אני אישית רחוקה מלהיות אופטמיסטית . כבת להורים ניצולי שואה אני נוטה לראות שחורות , ודאי וודאי כשאני משקיפה על התנהלות שכנינו ועומק משבריהם . אבל מכל מלמדיי למדתי , כי מודיעין חייב לראות , להבין , ולהציג את מורכבות התמונה . לדעת גם לקחת סיכונים ולהציג באומץ את מגוון ההיבטים . לעולם לא לכסת"ח . ›
|
|