|
|
עמוד:42
לחסום מחקר וביקורת עניינית על מעשיהם ומחדליהם . מפרסום דו"ח ועדת השופט לנדוי על חקירות השב , כ" למשל , עלה כי שנים רבות פעל השב"כ בניגוד לחוק והסתיר את מעשיו מידיעת הציבור . לפרסום הדו"ח היתה חשיבות ציבורית , והמהלך לא פגע ביכולותיו של השב . כ" חוק השב"כ , שעבר בכנסת בשיאה של האינתיפאדה השנייה , אושר ללא דיון ציבורי למעט מאמר זה או אחר . סעיפים בחוק עוסקים בהגדרת תחומי אחריותו ועלולים להשפיע על המהות הדמוקרטית של מדינת ישראל מחייבים לכאורה דיון ציבורי . חוק זה לא נדון מחדש , למרות שיש היבטים המחייבים חשיבה מחדש על סמך הניסיון שהצטבר מאז החלתו . כך גם לגבי חוקים אחרים הרלבנטיים לנושא הממ"ס , כגון הצעת חוק המאבק בטרור . עניין הפיקוח הביטחוני על אזרחי ארה"ב תפס את מירב תשומת הלב והביקורת הציבורית בעקבות גילוייו של איש ה NSA - לשעבר , אדוארד סנודן , שהציג מסמכים גם בדבר פעילות קהיליית המודיעין האמריקאית בארה . ב" כיום פועלים בממשל האמריקאי לצמצום יכולת הקהילייה לפעול בתוך ארה"ב , מהלכים שלא היו נעשים ללא החשיפה והביקורת הציבורית . מנגד , הנזק לאינטרסים הביטחוניים של ארה"ב נמוך , אם קיים בכלל . הניסיון למנוע את הפרסום נועד כנראה להסתיר פעולות שנעשו ללא ביקורת מתאימה ולא לפי רוח החוק ובממדים לא פרופורציונליים לאיום האמיתי . עניין זה לא עלה לדיון בישראל , כנראה לאור ההסכמה הציבורית שיש צורך בכך מנימוקי ביטחון . לדוגמה , נושא " החיסולים הממוקדים" מהווה נושא לדיון נרחב בארה"ב על כל היבטיו - האתיות , הצורך בהם , המידתיות . ; זאת בעוד שבישראל הנושא נדון לעתים רחוקות בעתירות בבתי משפט , אך לא כדיון ציבורי . " ההתקוממות העממית" , ( civil resistance ) אלימה או לא , נחקרת בעיקר במסגרת מדע המדינה כדי להבין את המנגנונים הפנימיים הגורמים לה . המחקר לא מתייחס לשאלה על מי מוטלת האחריות להתריע על התפתחות איום , ומה מקומו של הממ"ס בניטור הפעילות וסיכולה . מעט ספרים מזכירים את תפקיד הממ"ס , כגון המרד באלג'יריה ודיכוי המרד במלאיה . לגבי מקומו של הממ"ס הבריטי ( MI 5 ) בסיכול הטרור והחתרנות המדינית בצפון אירלנד יש מחקרים טובים 33 34 וגם דו"חות של ועדות חקירה . מחקר מעניין בנושא התקוממות אזרחית במדינות שונות , כולל בישראל ובשטחים , כתבו . Chenoweth & Stephan בניגוד למחקרים אחרים , החוקרות הגיעו למסקנה כי התקוממות אזרחית לא אלימה כגון שביתות , הפגנות ומרי אזרחי - גם אם יש בה לעתים איים של אלימות - היא אפקטיבית יותר להשגת מטרות פוליטיות מאשר זו האלימה . חוקרים אחרים הגיעו למסקנות אחרות , לפיהן במצבים מסוימים התקוממות אלימה היא בלתי נמנעת כדי להשיג מטרות כמו שחרור משלטון כובש . מחקרים מצביעים על הצורך במחקר שוטף על הנעשה בתחום זה במדינות שונות , כדי לנטר , להתריע בפני מקבלי ההחלטות ולסכל בזמן פעילות טרור והתקוממות החותרת ליעדים פוליטיים . האינתיפאדה הראשונה הייתה כישלון מודיעיני של השב"כ . נחמן טל , מבכירי השב"כ לשעבר , אמר לגביה : "התפרצות האינתיפאדה באה כהפתעה גמורה לשב"כ למרות שהכתובת היתה על הקיר . " לדעתו הצטרפו גם ראש אמ"ן לשעבר שלמה גזית וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי . אחד מלקחי הכישלון היה הקמת יחידת מחקר משמעותית בשב"כ לנושא הפלשתיני שתבחן את הנעשה ברבדים שונים ולא רק במימד האופרטיבי המיידי של סיכול טרור כפי שהיה עד פרוץ האינתיפאדה . אפשר כי המיקוד בסיכול טרור הביא להתעלמות מהשפעת זרמים שפעלו מתחת לרדאר המודיעיני ופרצו בהפתעה לרחוב באופן המוני , ספונטני ודיפוזי וחוללו את האינתיפאדה , בלי שבתקופה הראשונה היה ברור לשב"כ ולגורמי הביטחון האחרים מה מתרחש . השוואה בין מאפייני המודיעין האסטרטגי והממ"ס השוואה בין מאפייני המודיעין האסטרטגי והממ"ס מעלה את הממצאים הבאים : ( ראו טבלה ) האינתיפאדה הראשונה הייתה כישלון מודיעיני של השב"כ . נחמן טל , מבכירי השב"כ לשעבר , אמר לגביה : " התפרצות האינתיפאדה באה כהפתעה גמורה לשב"כ למרות שהכתובת היתה על הקיר"
|
|