|
|
עמוד:31
שצרכיה בתחומי הביטחון והנורמליזציה ייענו במסגרת הסכם שלום . " לדבריו , רבין עמד על כך שהמסר הזה ( שכונה “ הפיקדון ( " ישמר בחשאיות מוחלטת , מחשש לביקורת בישראל . היתה זו התפתחות מרחיקת לכת במו"מ עם סוריה . בעקבות זאת , ב 16 - בינואר , 1994 התקיימה בז'נבה פגישת פסגה בין הנשיא קלינטון לנשיא אסד . נשיא סוריה הצהיר כי השלום ו"יחסים רגילים" עם ישראל הם הבחירה האסטרטגית שלו . אסד התכונן ליחסים תקינים המאפיינים את רוב המדינות , כלומר : שגרירויות , משלחות וכו , ' אך לא יחסים חמים מדי , שיציפו את דמשק בתיירים מהדמוקרטיה השכנה והמשגשגת וישפיעו על יציבות שלטונו . לאחר פגישת הנשיאים אמר המלך חוסיין לנציגי הקהילה היהודית בארה"ב , כי ירדן וסוריה מצויות בקשר מתמיד וכי הוא שמח לשמוע על פגישת קלינטון עם אסד . הוא העריך כי בקרוב תיחשף התקדמות אמיתית במו"מ בין ישראל לערבים בגזרות אחרות - במשתמע מול סוריה והפלסטינים . עוד הוסיף כי ירדן דוגלת בשלום כולל , אך אינה מחויבת להמתין עם הטיפול בבעיותיה עד שכולם יטפלו בבעיותיהם . בינתיים נמשכה התקדמות בגזרה הפלסטינית . הסכם קהיר “) עזה ויריחו תחילה ( " בין ישראל לאש"ף , שנחתם ב 4 - במאי , 1994 היה הראשון למימוש הסכם אוסלו בשטח ואיפשר את כניסת אש"ף לרצועת עזה ויריחו . קודם לכן נחתם “ פרוטוקול פריז , " שקבע את מסגרת היחסים הכלכליים בין הצדדים . ירדן חששה שמימוש מסגרת זו ישפיע לרעה על כלכלתה . נראה שבכך תם הצורך של ירדן להמתין לפלסטינים . במהלך אפריל - מאי 1994 העבירו האמריקאים לאסד הצעה נוספת של רבין להסכם , שכלל נסיגה ישראלית מלאה מרמת הגולן בתמורה לדרישות ישראל . אסד דרש הבהרה מפורשת כי הנסיגה תהיה לקו 4 ביוני . 1967 לאחר מכן , במאי 1994 נפגש רבין עם חוסיין בחשאיות בביתו של המלך בלונדון . רבין עשה כל שביכולתו על מנת לרצות את המלך , כולל הבטחה למתן מעמד מועדף לירדן במקומות הקדושים בירושלים . נראה שאז הבין חוסיין שדרישותיו מול ישראל הן ברות השגה . בנוסף הבטיח רבין להמליץ לקלינטון לשמוט את חובותיה של ירדן לארה"ב , בסך 700 מיליון דולר ( המלצה שהתקבלה לבסוף . ( בפגישה סוכם על גיבוש הסכם עקרונות ועל פגישת פסגה בוושינגטון באוקטובר . 1994 לאחר חתימת ההסכם השלום אמר רבין : “ בשיחה בלונדון השתכנעתי שהמשא ומתן עלה על דרך המלך לשלום . . " ביוני , 1994 במסגרת המו"מ החשאי בערוץ הסורי , העביר שר החוץ האמריקאי לאסד מסר חד , ולפיו רבין התחייב לנסיגה מלאה לקווי ה 4 - ביוני 1967 ( להבדיל מנסיגה לקו הגבול הבינלאומי , שבו לא הכיר אסד . ( זאת אם יתקיימו תנאי ישראל במסגרת הסכם השלום . קלינטון ושר החוץ כריסטופר הדגישו בפני אסד כי ההתחייבות של רבין כנה . באותו חודש הוחלט גם על העברת המו"מ בין ישראל לירדן מוושינגטון לאוהל בגבול בערבה . 12 - ב ביולי הפתיע חוסיין את הנשיא קלינטון ודחק בו להקדים את מפגש הפסגה בוושינגטון ל 25 - יולי . 1994 בדיעבד ניתן להעריך , כי המלך ביקש להאיץ את השגת הסכם השלום בין ירדן לישראל , משום שהבין שהושגו פריצות הדרך בגזרות האחרות והובטחו לירדן התמריצים המרביים ; והוא שאף להימנע ממצב שבו תקדים סוריה את ירדן , ואז האינטרסים שלה יידחקו לשוליים . הסכם השלום ב 25 - ביולי 1994 חתמו ישראל וירדן על הסכם העקרונות , שלווה בהכרזה על סיום מצב המלחמה בין המדינות . ב 8 - באוגוסט נחנך מעבר גבול בערבה והוחל במו"מ אינטנסיבי על פרטי הסכם השלום . במהלך המו"מ הלכה ישראל לקראת ירדן בכל התחומים , ואף קיבלה עקרונית את עמדתה בעניין סימון הגבול בין המדינות , באופן שירדן תוכל לומר שלא ויתרה על עמדתה לנסיגה ישראלית בערבה על בסיס קו שביתת הנשק משנת . 1949 במקומות שבהם היו שטחים חקלאיים של ישובים ישראליים , נאותה ירדן לחילופי שטחים . בנוסף נאותה לאפשר גישה ישראלית לקרקעות בצופר בערבה ובנהריים בצפון , במסגרת “ משטר מיוחד" ל 25 - שנה שדווח בתקשורת כ"הסכם חכירה . " , 25 - ב באוקטובר , 1994 בנאומו בכנסת לקראת חתימת הסכם השלום עם ירדן , ציין רבין : “ אנו רוצים להאמין כי חוזה השלום עם ירדן יקדם את החוזה עם סוריה . אין לנו עדיין הסכם עם סוריה , יש הידברויות . " נראה שחברי הכנסת לא העלו בדעתם , כי מאחורי אמירה זו עומדת התחייבות עקרונית מצדו לנסיגה מלאה מרמת הגולן בהסכם שלום . למחרת , נחתם הסכם שלום עם ירדן במעבר הגבול בערבה . סוריה שידרה את הטקס בטלוויזיה הממלכתית , מתוך הבנה ברורה שהיא הבאה בתור . עם זאת , לסוריה היתה ביקורת על הסכמת ירדן ל"החכיר" לישראל קרקעות בנהריים ובצופר , מחשש שהדבר יהווה תקדים לגזרתה . המלך חוסיין ציין , כי עוד לפני מפגש הפסגה בוושינגטון , נפגש עם אסד . לדבריו : “ בפגישה הייתה הבנה שאנחנו הולכים קדימה לקראת שלום . " הוא טען , כי אסד הוא זה שהתמהמה בהשגת הסכם עם ישראל . להשלמת התמונה יצוין , כי השיחות עם סוריה נמשכו גם בשנת 1995 וכללו דיונים על הסדרי ביטחון ומאפייני יחסים השלום . המרחק בעמדות לא היה רב , אך אסד היה חשדן ודקדקן , וישראל התקשתה לבצע בו - זמנית מהלכי נסיגה כה גדולים בגזרה הסורית והפלסטינית . בספטמבר 1995 נחתם בין ישראל לפלסטינים “ הסכם הביניים אודות הגדה המערבית ורצועת עזה" ( הסכם אוסלו , ( 'ב שהוביל לנסיגת צה"ל מהערים הפלסטיניות ביו"ש . ב 4 - בנובמבר 1995 נרצח רבין . פרס , שהחליף אותו , טען שהופתע מ"הפיקדון , " אך אימץ אותו . בשנת 1996 ניסה פרס לקדם את המהלך עם סוריה , אך הפסיד בבחירות . ממשלת נתניהו שנבחרה אז לא הכירה בפיקדון שנתן רבין . לסיכום פריצת דרך במו"ם בין ישראל לסוריה אכן התרחשה בטרם נחתם הסכם השלום עם ירדן , אלא שבסופו של דבר היא לא הבשילה לכדי הסכם . גם פריצת דרך בגזרה הפלסטינית באוסלו לא הפכה להסכם קבע . כך נותרה ירדן עם הסכם שלום נפרד בלא שהתכוונה לכך מראש . נראה שגם רה"מ רבין לא העלה בדעתו כי ההסכם עם ירדן יהיה הסכם השלום היחיד שיוותר ( עד כה ) מפריצות הדרך שביצע בכל גזרות המו"מ להשגת שלום כולל במזרח התיכון , מה שכונה אז על ידי הצמרת המדינית של ישראל “ המזרח התיכון החדש . " מהזווית המודיעינית ניתן לומר , שהערכת אמ"ן בסוגיה זו היתה נכונה - חוסיין אכן חיכה לאסד . לפיכך , ניתן למחוק את הטענה כי המודיעין שגה בסוגיה זו מרשימת הטעויות בהערכות המודיעין . עם זאת , כלקח ניתן לומר שקשה מאוד לגבש את תמונת המודיעין במהלך משא ומתן , בלא להכיר לעומק את עמדות ישראל ואת המסרים שהועברו בין הצדדים . › את ההערות המלאות ניתן למצוא במהדורה האינטרנטית של מבט מל"ם הסכם קהיר בין ישראל לאש"ף , שנחתם ב 4 - במאי , 1994 היה הראשון למימוש הסכם אוסלו בשטח ואיפשר את כניסת אש"ף לרצועת עזה ויריחו . קודם לכן נחתם “ פרוטוקול פריז , " שקבע את מסגרת היחסים הכלכליים בין הצדדים
|
|