|
|
עמוד:41
חוקרים רבים . אלה בוחנים רבות כיצד ניתן לשפר את תפקוד המודיעין , בין היתר על סמך ניתוח כישלונות והצלחות . גם ראשי המודיעין נדרשים לעתים לנושא זה בפומבי , כגון הרצאתו של ראש אמ"ן כוכבי בכנס לרגל 40 שנה למלחמת יום הכיפורים . המחקר בתחום ההפתעות האסטרטגיות ומתקפות פתע יכול היה להתפתח בין היתר כי כישלונות אלה הביאו בדרך כלל להקמת ועדות חקירה ממלכתיות . ממצאי הוועדות פורסמו לרוב והביאו לתוצאות פוליטיות וציבוריות קשות , ייתרמו רבות להבנת הסיבות לכישלונות מודיעיניים . גם התפתחות חוקים שונים במדינות בדבר חופש המידע מסייעת לחוקרים לצלול להררי המידע שבארכיונים רשמיים . מהפכת המידע , שהחלה בעולם העסקי וגלשה לעולם המודיעין , משפיעה גם על פעילות המודיעין ומביאה לחשיפת יותר מידע המשמש בסיס למחקר האקדמי . בעקבות דו"חות ועדות החקירה מתקיימים דיונים חשובים בקרב מומחים וגם בציבור , המתמקדים בשאלה - מה ניתן לעשות כדי למנוע כשלים אלה . לדוגמא , הדיון הציבורי בכישלון המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים לא הסתיים , וכך גם בעניין המתקפה על מגדלי התאומים ומלחמת עיראק בארה . ( 2003 ) ב" מחקר מ 2009 - ניסה לבחון אפשרויות כמו לימוד מדיסציפלינות אחרות במדעי החברה כדי לשפר את יכולות המודיעין האסטרטגי בנושא ההתרעות ובתחומי המחקר . להערכתי , אין הבדל משמעותי בין גורמי הכישלון המודיעיני בתחום המודיעין האסטרטגי לגורמי הכישלון במודיעין המסכל ( ממ"ס ) אך קיימים הבדלים מהותיים במאפיינים של כל אחד מהם . המודיעין המסכל : מפנה במתקפה על התאומים לפי ה , Uppsala Conflict Data Project - מאגר המידע המהימן ביותר בנושא סכסוכים בינלאומיים ופנימיים בעולם , מאז 1989 ישנן פחות מלחמות אך ישנה עלייה ניכרת במספר הסכסוכים הפנימיים בתוך מדינות , כולל התקוממויות אזרחיות בלתי אלימות וגם צבאיות או אלימות . ב , 2012 - לדוגמה , היו בעולם 23 קונפליקטים פנימיים ( Intrastate ) ורק אחד היה בין מדינות . ( Interstate ) 2011 - ב היה המצב 19 ואפס בהתאמה . מ 1945 - ועד 2010 היו 178 מלחמות אזרחים , בכ 50 % - מהמקרים המטרה היתה העברת הממשלה הקיימת ובשאר המקרים ניסיונות להשיג מטרות אחרות , כולל שחרור משליט זר . לאחר קריסת ברית המועצות ב , 1989 - חזונו של פרנסיס פוקויאמה שבעולם יהיו פחות סכסוכים לא התממש , וסכסוכים פנימיים רבים מתקיימים ונמשכים בדרך כלל תקופה ארוכה יותר מאשר מלחמות בין מדינות . לממ"ס תפקיד חשוב בהתרעה על התפרצות התקוממות פנימית ובסיוע לשלטונות להביא לסיומה , במיוחד במקרים של התקוממות מזוינת . לעתים קרובות בחזית התקשורתית נמצא הצבא או כוחות הביטחון האחרים . מאז המתקפה בספטמבר , 2001 מופנית יותר תשומת לב ציבורית ובינלאומית לפעילות אלימה המתרחשת בתוך מדינות או לפעולות טרור המכוונות על ידי גורמים מבחוץ . כמו כן גבר הזרקור על תפקיד המודיעין המסכל , ( Counter Intelligence ) שיעדיו הם סיכול טרור , סיכול חתרנות פוליטית קיצונית ומניעת ריגול ע"י מדינות זרות . הממ"ס פועל בעיקר לסיכול פעילות קיצונית ואלימה המכוונת נגד ממשל קיים ושלטון כובש , כולל מניעת פיגועים באזרחים , בכוחות ביטחון , באתרים אסטרטגיים ומתקפות נגד בעלי תפקידי ממשל בכירים . בשנים האחרונות מכונה פעילות זאת . ( Counter Insurgency ) COIN לאחרונה אנו עדים להתפתחות תחום סיכול ה , cyberespoinage - הגורם נזק חמור למדינות ולארגונים מאחר וטרם הושלמה ההערכות האפקטיבית מולו . בישראל וברוב הדמוקרטיות המערביות קיימים ארגוני ממ"ס האמונים על התחומים שצוינו לעיל . בארה"ב המצב שונה . ה , FBI - שעיקר עיסוקו הוא חקירות פדרליות , אחראי גם על הממ"ס , אך לא בלעדית . הממ"ס אינו מנקודות החוזק של ה FBI 20 - ׁ ורק ב 2005 - אישר הנשיא ג'ורג' בוש את מדיניות המודיעין המסכל של ארה"ב , כולל מתן עדיפות גבוהה והקצאת משאבים מתאימים . בארה"ב פועלת משנת 2003 יחידה בשם National Counter Intelligence Executive ( NCIX ) האחראית לתיאום פעילות הממ"ס במדינה . המצב בישראל : ללא סמכויות אכיפה באמצע שנות ה 50 - נקבע השב"כ כאחראי לנושא הממ"ס בישראל , והממונה עליו הוא ראש הממשלה . עד החלת חוק השב , ( 2002 ) כ" פעילותו היתה מעוגנת בהבנות ובסיכומים בכתב ובעל פה בין גורמים שונים בקהיליית הביטחון והמודיעין . מאז , הדבר הוסדר באופן ברור , כפי שמופיע בסעיף 7 של החוק : "השירות מופקד על שמירת בטחון המדינה , סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור , חבלה , חתרנות , ריגול וחשיפת סודות המדינה" . עוד נקבעה בחוק אחריות השב"כ ל"קביעה של התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני , לרבות על ידי שימוש בבדיקות פוליגרף . " לפני מספר שנים נערך ניסיון מצד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ( מלמ"ב ) לקחת לעצמו סמכויות מסוימות בתחום הממ"ס על חשבון השב"כ , אך זה כשל . המודל הישראלי של הממ"ס לקוח מהמודל הבריטי ובשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה , עברו עובדי השב"כ הדרכה במודיעין המסכל הבריטי , ה . MI 5 - במודל זה הממ"ס מתמקד באיסוף מודיעין על יעדים בשלושת התחומים שתוארו לעיל , אך אין לו סמכויות אכיפה . לצורך מעצר חשודים , למשל , עליו לשתף פעולה עם המשטרה או עם גופי אכיפה אחרים . מקומו של הממ"ס בדיסציפלינה המודיעינית במובנים מסוימים הממ"ס הוא בן חורג של עולם המודיעין . מאחר והוא עוסק בנעשה בתוך מדינות , הוא נחשב ליותר רגיש ומתפרסם פחות מידע על פעילותו בהשוואה למודיעין האסטרטגי . גם מבחינה אקדמית הממ"ס נחקר פחות ולרוב הפרסומים בעניינו עוסקים בניתוח מקרים ספציפיים , לדוגמא מקרי ריגול ופיגועי טרור , ולא בבחינת התמונה הרחבה של פעילותו ותרומתו ככלי לסיוע בעיצוב מדיניות . במדינות רבות נעשה מאמץ למנוע פרסומים בנושא זה מנימוקי סודיות , במקרים רבים ללא צידוק ממשי . מנגד , במודיעין האסטרטגי מבינים כי מחקר אקדמי תורם להבנת עבודת המודיעין ולשיפורה . מודיעין אסטרטגי הוא גם תחום הוראה אקדמי ומתפתח במסגרת לימודי מדע המדינה , יחסים בינלאומיים ולימודי ביטחון במוסדות אקדמיים ברחבי העולם המערבי , וגם בישראל . לא כך הוא המצב לגבי הממ"ס . ספק אם המאמץ הממשלתי להצניע את פעילות הממ"ס במדינות דמוקרטיות נכון . עולה השאלה , האם השלטונות לא מנצלים את כוחם , לעתים בתמיכת מערכות הייעוץ המשפטי , כדי המחקר בתחום ההפתעות האסטרטגיות ומתקפות פתע יכול היה להתפתח בין היתר כי כישלונות אלה הביאו בדרך כלל להקמת ועדות חקירה ממלכתיות . ממצאי הוועדות פורסמו לרוב והביאו לתוצאות פוליטיות וציבוריות קשות , ייתרמו רבות להבנת הסיבות לכישלונות מודיעיניים
|
|